חשבוילר

תפריט

אנרגיית השמש בישראל: מה זה, איך זה עובד, ולמה דוד השמש שבגג הבניין שלכם הוא אחד ההמצאות הכלכליות החשובות ביותר שתפגשו

אנרגיית שמש היא אנרגיה המופקת מאנרגיית השמש, כלומר מהקרינה שמגיעה מהשמש אל פני כדור הארץ. בישראל, המונח הזה חי בשני עולמות מקבילים: עולם של קולטי שמש תרמיים שחוממים מים זה עשרות שנים לפני שהמילה “פנל סולארי” הפכה לאופנתית, ועולם חדש יותר של פאנלים סולאריים פוטו-וולטאיים שמייצרים חשמל. הבנת ההבדל בין השניים היא לא רק ידע כללי, היא מפתח להחלטות תחזוקה נכונות בבניין המגורים שלכם. ישי מערכות מים סולאריות, שפועל מאז 2003, מתמחה במערכות חימום מים סולאריות לבתים משותפים. במאמר זה נפרוש את הבסיס: מה היא אנרגיית השמש, מה ההבדל הקריטי בין תרמי לפוטו-וולטאי, ומה מיוחד בסיפור הישראלי שמוביל את העולם בנושא הזה.

מה היא אנרגיית השמש? הפיזיקה הבסיסית


תמונה ראשית: אנרגיית שמש בישראל - גגות עם דודי שמש | Yishay
גגות עם דודי שמש בשכונה ישראלית – אנרגיה סולארית

השמש פולטת כמות אדירה של אנרגיה בצורת קרינה אלקטרומגנטית, כולל אור נראה, קרינה אינפרא-אדומה (חום) ועוד. החלק שמגיע לפני כדור הארץ נקרא קרינה סולארית או אנרגיית השמש. אנרגיה זו היא נקייה, מתחדשת ובלתי נדלית בסולם הזמן האנושי.

ישנן שתי דרכים עיקריות לנצל את האנרגיה הזו:

  • ניצול תרמי (חום): לכידת החום של השמש לחימום מים, אוויר או מרחבים. זו הטכנולוגיה שעומדת בבסיס כל דוד השמש ישראלי.
  • ניצול פוטו-וולטאי (חשמל): המרת אור השמש ישירות לחשמל באמצעות תאים פוטו-וולטאיים. אלה הפאנלים הסולאריים שאתם רואים על גגות ובשדות.

שימו לב: חום השמש ואור השמש הם לא אותו הדבר מבחינה פיזיקלית. מערכות תרמיות לוכדות בעיקר את החום (קרינה אינפרא-אדומה), בעוד שמערכות PV ממירות פוטונים של אור לזרם חשמלי. כל אחת ניזונה מהשמש, אבל באופן שונה לגמרי.

קולטי שמש תרמיים מול פאנלים פוטו-וולטאיים: ההבדל שמשנה הכול


אינפוגרפיקה: סטטיסטיקות אנרגיית שמש בישראל - דודי שמש, חיסכון ושנת חוק 1980 | Yishay
סטטיסטיקות אנרגיה סולארית בישראל – נתונים מרכזיים

כשוועד בית מדבר על “מערכת סולארית”, בדרך כלל הכוונה לדוד השמש, כלומר למערכת תרמית. אבל היום יש גם פאנלים PV על גגות. הנה ההבדל הפרקטי:

קולט שמש תרמי (דוד שמש)

קולט מים סולארי הוא לוח שחור שמונח על הגג ובתוכו רשת של צינורות. מים (או נוזל חלופי) זורמים דרך הצינורות, סופגים את החום מהלוח הסולארי, ומגיעים לדוד האגירה כמים חמים. זה פשוט, עמיד ויעיל ביותר לצורך ספציפי אחד: חימום מים לשימוש ביתי.

  • יתרון: יעילות גבוהה מאוד בהמרת אנרגיית השמש לחום (60%-80% מהאנרגיה הנקלטת הופכת לחום שמיש).
  • שימוש: אך ורק חימום מים, לא ייצור חשמל.
  • עלות: נמוכה יותר מ-PV; מחזיר את ההשקעה במהירות.

פאנל פוטו-וולטאי (PV)

הפאנל מכיל תאי סיליקון שמגיבים לפוטונים של אור ויוצרים זרם חשמלי ישיר (DC), שמומר לזרם חילופין (AC) באמצעות ממיר. מופק מאנרגיית השמש חשמל שניתן להזין אל הרשת או להשתמש בו ישירות.

  • יתרון: מייצר חשמל לכל שימוש, ניתן לחיבור לרשת הלאומית.
  • יעילות: נמוכה יחסית בהמרה (15%-22% מהאנרגיה הנקלטת), אבל גמישות שימוש רחבה.
  • עלות: גבוהה יותר, פריסה ומחזיר השקעה ארוך יותר.

לבניין משותף: המערכת התרמית (דוד השמש) עדיין הפתרון הכלכלי ביותר לחימום מים. ייצור חשמל מאנרגיית השמש עם PV הוא תחום נפרד לגמרי, ואינו מחליף את תפקיד דוד השמש.

ישראל וחום השמש: היסטוריה שמובילה את העולם

ההיסטוריה של אנרגיית השמש בישראל מתחיל הרבה לפני שה”ירוק” הפך לטרנד. כבר בשנות ה-50 פיתח לוי יסר את דוד השמש הישראלי הראשון, מתוך הכרח: למדינה הצעירה היה מחסור באנרגיה. עד 1967 כבר הותקנו 50,000 דודים בישראל.

אבל הקפיצה הגדולה הגיעה בעקבות משבר הנפט. ב-1980 חוקקה הכנסת חוק מהפכני: כל בניין חדש בישראל חייב להיות מצויד בדוד שמש, למעט מגדלים גבוהים שאין בהם שטח גג מספיק. זה היה אחד הצעדים הסביבתיים-כלכליים הנועזים ביותר שנקטה מדינה מערבית בתחום האנרגיה באותה תקופה.

המספרים בולטים:

  • כ-90% מהבתים בישראל מצוידים בדוד שמש, שיעור הגבוה ביותר בעולם לנפש, לפי נתוני Distilled Earth.
  • ישנם למעלה מ-1.3 מיליון דודי שמש מותקנים בישראל, לפי נתוני ויקיפדיה.
  • מערכות חימום המים הסולאריות חוסכות לישראל כ-2 מיליון חביות נפט בשנה, לפי משרד התשתיות הלאומיות, כפי שמצוטט בTimes of Israel.

ישראל לא רק אימצה טכנולוגיה, היא יצרה מודל שמדינות ברחבי העולם ניסו לחקות. היום, עם 900 מגה-ואט של קיבולת PV סולארית חדשה שהותקנה בשנת 2024 (לפי PV Magazine), ישראל ממשיכה לחדש, אבל השורשים הם תרמיים.

לקריאת המאמר >>  סוגי מפסקי בוילר

איך עובדת מערכת חימום מים סולארית בבניין משותף?

אם יש לכם מערכת סולארית משותפת בבניין, כדאי להבין כיצד היא בנויה. זה יאפשר לכם לאתר תקלות מהר יותר ולתקשר עם הטכנאי בצורה חכמה יותר.

הרכיבים הבסיסיים

  1. קולטי השמש (לוחות על הגג): מדובר בלוחות שטוחים ושחורים הממוקמים על הגג, פונים לכיוון הדרום. בתוכם זורמים מים או נוזל חלוף שסופג את חום השמש. מכאן הביטויים קולט מים סולארי וקולטי שמש סולאריים.
  2. דוד האגירה (בויילר): מיכל גדול על הגג או בחדר הגג, שומר את המים החמים עד לשימוש. בבניינים משותפים, מדובר בדוד מרכזי המשרת את כל הדיירים (עד שבעה קומות מהגג למטה).
  3. משאבת הסחרור: כשהקולטים חמים יותר מהדוד, המשאבה “מסתובבת” ומזרימה את הנוזל מהקולט אל הדוד. זהו לב המערכת. בקרה דיפרנציאלית היא הרכיב שמחליט מתי להפעיל את המשאבה ומתי לכבות אותה.
  4. מחליף חום (בחלק מהמערכות): מאפשר להפריד בין הנוזל שעובר בקולטים לבין מי השתייה שנכנסים לדוד. חשוב במערכות סגורות.
  5. גיבוי חשמלי: בבוקר מעונן, בחורף, או כשהביקוש גבוה, נכנס לפעולה גוף חימום חשמלי שמחמם את המים. גיבוי זה הוא גם מקור תקלות נפוצות: “קפיצת חשמל כל בוקר”.

מה שכדאי לדעת על בניינים גבוהים

מערכת סולארית משותפת יכולה לשרת ביעילות את שבע הקומות העליונות של הבניין. דיירים בקומות הנמוכות יותר לרוב מחוברים לדוד פרטי נפרד, ולא לדוד המשותף. זה פרט שמשפיע ישירות על אבחון תקלות: “אין מים חמים” בקומה הארבע-עשרה זו לא בהכרח בעיה בדוד המשותף על הגג.

תקלות נפוצות וכיצד לזהות אותן מוקדם

רוב התקלות במערכת סולארית משותפת משתייכות לאחת מהקטגוריות הבאות, וכדאי שוועד הבית יכיר אותן:

  • קפיצת חשמל כל בוקר: מצב שבו המפסק החשמלי קופץ עם זריחת השמש. הסיבה הנפוצה היא קצר בקולט פגום, בבקרה הדיפרנציאלית, או בחיבורים החשמליים של המשאבה. לא מדובר בבעיה בגג אלא בתקלה חשמלית שדורשת אבחון מקצועי.
  • מים לא חמים למרות שמש מלאה: יכול להיות תוצאה של משאבת סחרור תקועה שאינה מזרימה את הנוזל מהקולטים לדוד. לעתים רק ניקוי ולחץ-ניקוז קצר מספיק.
  • נזילה בגג: קולטים שסדקו בגלל קיטור עודף (overheat), בדרך כלל כשהמערכת כובתה לזמן ממושך ואז ה”מחבר” התפוצץ מלחץ. כאן צריך להגיע לגג ולוודא מה פגום.
  • ריח בצנרת: לעיתים נובע מקיפאון מים בדוד שלא התחלף זמן רב. ייתכן שהמים בדוד לא מגיעים לטמפרטורה מספיקה לחיסול חיידקים.

הכרת הסימנים הללו מאפשרת לוועד הבית לפנות לטכנאי עם תיאור מדויק של הבעיה, מה שמקצר את זמן האבחון ומוזיל את עלות התיקון. מחפשים מדריך מסודר על מה לבדוק עצמאית? קראו את הצ’קליסט לוועד בית נכנס שישי הכין עבורכם.

למה מערכת סולארית מתוחזקת היטב שווה כסף לכל דייר

הנה מספרים שדוברים בשפה של כל ועד בית:

  • חיסכון שנתי של כ-₪1,000 לדירה: מעבר מדוד חשמלי לדוד שמש תקין ומתוחזק חוסך לבית ממוצע כ-₪1,000 בשנה בעלויות חשמל, לפי No Fryers. בבניין של עשרים דירות זה ₪20,000 בשנה שנחסכים לדיירים.
  • חימום מים = 14% מהחשמל הביתי: חימום מים מהווה כ-14% מסך צריכת החשמל השנתית של משק בית ישראלי ממוצע. מערכת שעובדת כמו שצריך מורידה את הנתח הזה לאפסי.
  • תקלה = בוילרים פרטיים ברחבי הבניין: כשהמערכת המשותפת מקולקלת, כל דייר מדליק את הבוילר הפרטי שלו. בבניין של 30 דירות זה 30 בוילרים חשמליים שעובדים במקביל, צריכת חשמל ממונפת, וחשבונות שמתנפחים.

לכן, תחזוקת מנע למערכת הסולארית היא לא הוצאה, היא השקעה ישירה בכסף של הדיירים. אחד הפרויקטים שישי ביצע עבור בניין שבו המערכת לא עבדה שנים שלמות הסתיים בחזרה לתפוקה מלאה, חיסכון של אלפי שקלים בחשמל ושקט מהדיירים לוועד הבית.

ממד הסביבה: למה חיסכון אישי הוא גם חיסכון לאומי

מעבר לכיס הפרטי, מערכות חימום מים סולאריות הן תרומה אמיתית לסביבה. חימום מים מהווה כ-14% מצריכת החשמל של משק הבית הישראלי הממוצע. כשמיליוני בתים לא מחממים מים בחשמל, ההשפעה המצטברת היא עצומה: ישראל חוסכת כ-2 מיליון חביות נפט בשנה הודות למערכות הסולאריות הביתיות שלה. על פי נתוני ויקיפדיה, חימום מים סולארי מספק כ-4% מסך הביקוש האנרגטי הלאומי של ישראל, הישג יוצא דופן לטכנולוגיה אחת.

לקריאת המאמר >>  איך לבחור את נפח המיכל המתאים למספר הנפשות בבניין?

ועד בית שמתחזק את המערכת הסולארית שלו לא רק חוסך כסף לדיירים, הוא גם שותף אמיתי לשמירה על הסביבה. זו לא רטוריקה, זה נתון מוכח: כל משאבת סחרור שעובדת, כל קולט שפועל כמצופה, כל דוד שמחמם מים ללא פגם, כולם יחד מרכיבים את אחת הרשתות הסביבתיות הגדולות שישראל בנתה מאז 1980.

מה עתיד אנרגיית השמש בישראל?

ישראל עומדת כרגע בנקודת מפנה. מחד, היא מובילה עולמית בשיעור אימוץ דודי שמש. מאידך, ישנה שיחה ציבורית על מעבר למשאבות חום ופאנלים PV כתחליף לדודים הישנים. אבל זה לא פשוט כמו שנשמע:

  • מערכות PVT (פוטו-וולטאי-תרמי): טכנולוגיה שמשלבת ייצור חשמל וחימום מים בלוח אחד. עדיין יקרה ולא נפוצה, אבל מבטיחה.
  • סוללות אגירה: עתיד שמאפשר לנצל חשמל שמש גם בשעות הלילה.
  • מגדלים חכמים: שילוב של בקרה דיגיטלית שמנהלת אנרגיה בכל דירה בנפרד.

בינתיים, עד שהטכנולוגיות החדשות יבשילו ויתייקרו פחות, המערכת התרמית הקיימת בבניינים ברחבי ישראל היא נכס שצריך לשמור עליו. מערכת תרמית מתוחזקת נכון תחזיק 25-30 שנה ותמשיך לחסוך.

שאלות נפוצות על אנרגיית שמש ומערכות סולאריות בבניינים

מה ההבדל בין דוד שמש לפאנל סולארי?

דוד שמש, בעברית גם “דוד חשמל למערכת סולארית” כשמשלבים גיבוי חשמלי, הוא קולט תרמי שמחמם מים באמצעות חום השמש. פאנל סולארי (PV) הוא התקן שממיר אנרגיית השמש לחשמל. שניהם משתמשים באנרגיה שמופקת מאנרגיית השמש, אבל מהצד השני של הטכנולוגיה. לבניין משותף שמחפש להוזיל עלויות חשמל, דוד השמש הוא עדיין הבחירה הכלכלית ביותר.

למה המערכת הסולארית לא עובדת בחורף?

מערכת תרמית מיטבית אמורה לעבוד גם בחורף, אם כי בתפוקה מופחתת. בימים מעוננים, הגיבוי החשמלי נכנס לפעולה. אם המערכת לא מספקת מים חמים גם בימות הקיץ, סימן שיש תקלה טכנית ולא בעיה עונתית.

כמה עולה להחליף קולט שמש פגום?

תלוי בסוג הקולט וגיל המערכת. לעתים תיקון נקודתי (משאבה, תרמוסטט, מחבר) הוא הפתרון, ולא החלפה מלאה. ישי בודק קודם אם ניתן לתקן, ורק אחר כך ממליץ על החלפה.

האם הדוד המשותף מספק לכל דיירי הבניין?

המערכת המשותפת מיועדת לשבע הקומות העליונות. דיירים בקומות נמוכות יותר לרוב מחוברים לדוד פרטי עצמאי ואינם תלויים במערכת הגג.

מתי צריך לבצע תחזוקת מנע?

מומלץ לבצע בדיקה שנתית של המערכת לפני הקיץ. בדיקה זו כוללת: בדיקת נזילות בקולטים, תפקוד משאבת הסחרור, כיול הבקרה הדיפרנציאלית ובדיקת אלמנט הגיבוי. טכנאי מנוסה שמכיר את המערכת מהבסיס יזהה בעיות לפני שהן הופכות לתקלות יקרות.

האם ייצור חשמל ממים הוא אפשרי במערכות סולאריות ביתיות?

ייצור חשמל ממים (הידרו-חשמל) הוא תחום שונה לגמרי ואינו רלוונטי למערכות גג ביתיות. במושג “ייצור חשמל” בהקשר ביתי, הכוונה היא בדרך כלל לפאנלים PV שמייצרים חשמל מאנרגיית השמש. לבניין משותף שמשקיע בפאנלים כאלה תוך שמירה על דוד השמש הקיים, מדובר בשכבת חיסכון נוספת, אבל שניהם מערכות נפרדות לחלוטין שדורשות תחזוקה ומומחיות שונות.

האם אנרגיה שיורית מהמערכת הסולארית ניתן לנצל?

אנרגיה שיורית, כלומר עודפי חום שהמערכת מייצרת אבל לא נצרכים מיידית, נאגרת בדוד האגירה. אם הדוד מלא ולחץ הגז עולה, מנגנוני הפרשת לחץ נכנסים לפעולה. בעתיד, עם שילוב חכם של סוללות ו-PVT, ייתכן שניצול האנרגיה השיורית יהיה שלם יותר. בינתיים, הדרך הפשוטה להבטיח שאנרגית השמש לא תתבזבז היא לשמור את המערכת במצב עבודה תקין ולכייל את התרמוסטטים כראוי.

רוצים שהמערכת הסולארית בבניין שלכם תעבוד כמו שצריך?

ישי מערכות מים סולאריות מתמחה במערכות חימום מים לבניינים משותפים מאז 2003. אנחנו מציעים שירות ארצי מקצועי לוועדי בתים, בלי קיצורי דרך ואותיות קטנות, עם מחויבות לתוצאה מקצועית לכל הדיירים. אם יש לכם שאלות, תקלה, או שרק רוצים לדעת מה מצב המערכת שלכם, אתם מוזמנים לפנות לישי ישירות בטלפון 050-7773311.

עוד לא בדקתם את המערכת השנה? קראו את הצ’קליסט לוועד בית נכנס כדי לדעת בדיוק מה לבדוק ומה להכין. ולמידע נוסף על שירותי ישי, בקרו בישי מערכות מים סולאריות.

שתפו, ועזרו לחבר/ה !

השאירו פניה

דילוג לתוכן