הקדמה
מאמר זה יעסוק ביתרונותיה של המערכת הסולארית לאספקת מים חמים המותקנת בבתים משותפים, לכאורה זו ברירת מחדל בבית משותף מעל 4 קומות ומה צורך יש במאמר זה, עדיין לאחר שנבין את היתרונות שיש במערכת זו, נבין ונרצה יותר לשמור על תפקודה, וגם לבניינים שעדיין פועלים עם חימום סולר או גז נמליץ להם לעבור למערכת סולארית מרכזית בהקדם. ישראל היא מובילה עולמית בתחום הזה: על פי ויקיפדיה, כ-85% ממשקי הבית בישראל משתמשים בדוד שמש לחימום מים, מה שהופך אותנו למובילים העולמיים בשימוש בחימום מים סולארי לנפש.
חסכון גדול לכל הדיירים
בבניין שלא מותקנת בו מערכת סולארית מרכזית, כל משפחה נאלצת לחמם מים באמצעות גז, סולר או חשמל, ומשלמת על כך סכום חודשי משמעותי. לפי הערכות משרד האנרגיה, משק בית ישראלי שמחליף דוד חשמל ישן בדוד שמש חדש חוסך עד 1,400 ש”ח בשנה על חשבון החשמל. כשמכפילים את החיסכון הזה בעשרות דירות בבניין משותף, מדובר בחיסכון מצטבר של עשרות אלפי שקלים בשנה לכל הדיירים יחד.
בנוסף, לפי נתוני Times of Israel, חימום מים אחראי לכ-14% מסך צריכת החשמל השנתית של משק בית ממוצע – כך שביטול הסעיף הזה מהחשבון לעשרה חודשים בשנה (בחודשים שהשמש מספיקה לבדה) משנה את התמונה הכלכלית של כל דייר בבניין. מערכת שמותקנת נכון ומתוחזקת בזמן יכולה לעבוד עשרות שנים ולהעניק לכל דיירי הבניין במשותף חיסכון מצטבר של מאות אלפי שקלים.
צהוב מבחוץ ירוק מבפנים
מלבד החיסכון הכספי, בואו נחשוב על איכות החיים: פחות תלות בהפעלת בוילר, פחות תיקונים של חמם מהיר ופחות אבנית בדוד, וכן מניעת זיהום הנגרם משריפת דלקים להפקת חשמל.
בראייה רחבה יותר, ההשפעה הסביבתית עצומה: לפי Enerdata, כל 1 מגה-וואט של הספק סולארי-תרמי מותקן חוסך פליטה של כ-600 ק”ג פחמן דו-חמצני בשנה. יותר מזה – חימום מים אחראי בממוצע ל-30% מפליטות ה-CO2 של משק בית, ודוד שמש יכול להפחית את סך פליטות הבית בלמעלה מ-20%.
ישראל מיצבה את עצמה מוקדם מאוד ככוח עולמי בתחום: כבר עד שנת 1983, 60% מהאוכלוסייה הישראלית חיממה מים באמצעות השמש – גידול מהיר שנבע מחוק 1980 המחייב ומעליית מחירי הנפט העולמיים באותה תקופה. בבניין משותף שעדיין פועל על גז או סולר, המעבר לסולארי הוא צעד אחד אחורה מבחינת העדכניות ועשרות שנים קדימה מבחינת ההשפעה הכלכלית והסביבתית.
אורך חיי המערכת
פעולת מערכת סולארית בבניין משותף היא מערכת במעגל סגור – זה אומר שהמים שהוכנסו בהתקנת המערכת הם אלה שהמערכת עובדת איתם, ולא נדרשת תוספת מים במהלך השנה עד הטיפול הבא. אז, במסגרת הטיפול, מרוקנים את המים ומכניסים מים נקיים. המבנה של מערכת סגורה גורם לכך שלא תצטבר אבנית במערכת והקולטים יישמרו נקיים מבפנים עשרות שנים. זה הבדל דרמטי ממערכת פתוחה פרטית: לפי Hot Water Talk, מערכות דוד שמש הנפוצות בישראל מסוג תרמוסיפון פתוח נחשבות לרוב למערכות עם אורך חיים טיפוסי של 7-10 שנים לפני שנדרשת החלפה מלאה של הקולט והמיכל, ובערים עם מים קשים זה יכול להיסתם אף מהר יותר. במערכות חימום אחרות (בוילר חשמלי, גז, סולר) נדרש טיפול מתמיד במים הקשים כדי לצמצם את האבנית, ואילו במערכת סולארית מרכזית לא נדרש כלל אמצעי לטיפול במים של המערכת כמו פילטרים וחומרים – מלבד טיפולים תקופתיים ותפקוד נכון של המערכת.
ניצול אנרגיית השמש
חוץ מההבדל שציינו לעיל בין מערכת מרכזית בבית משותף לקולט ודוד פרטיים על הגג בנושא אורך חיי הקולט והאבנית שנערמת בתוך קולט שמש פרטי, ישנו יתרון עצום נוסף: אם דייר בבניין לא צרך את כל אנרגיית השמש באותו היום או שיצא לנופש ולא צרך כלל את אנרגיית השמש בדוד הפרטי שלו, שאר הדיירים לא יהנו מאותה אנרגיה מבוזבזת. אבל במערכת מרכזית תמיד מתבצעת השוואה בין כל דודי השמש בבניין, ולמחרת היא תשלים לאותו דייר רק את האנרגיה החסרה מאתמול ואת שאר האנרגיה שנשארה במערכת יקבלו כל הדיירים בשווה.
לכן במערכות סולאריות מרכזיות תקינות ומתוחזקות, החוויה היא שהמים חמים בשפע בכל שעות היממה. יתרון זה מחוזק על ידי המיקום הגיאוגרפי של ישראל: לפי Solargis, ישראל ממוקמת על קו הרוחב ה-30 צפון שבו קרינת השמש השנתית הממוצעת היא כ-2,000 קילוואט-שעה למטר רבוע – כפול מהאזורים המפותחים באירופה (1,000-1,500 kWh/m²). זו הסיבה הפיזיקלית לכך שדוד שמש כל כך יעיל בישראל, ומערכת מרכזית ממצה את הפוטנציאל הזה טוב יותר ממערכות פרטיות מבוזרות.
הפסדי אנרגיה קטנים
יתרון נוסף שיש למערכת מרכזית על מערכת פרטית של קולט ודוד על הגג: העברת המים החמים מהקולט הפרטי לדוד בגג נעשית באופן טבעי (תרמוסיפוני), ואם אין בידוד או שיש סתימה חלקית בדוד מאבנית – הזרימה תהיה איטית ולכן איבוד האנרגיה יהיה גבוה. אבל במערכת מרכזית העברת המים מהקולטים המשותפים לכל דוד שמש בבניין היא מהירה מאוד באמצעות משאבת סחרור, וגם אין סתימות מאבנית במערכת מרכזית. לכן גם בשמש חורפית תקבלו מים חמים יותר מאשר בקולט ודוד פרטיים.
עלות תחזוקה
מערכת סולארית, כמו שאר מערכות – רכבים, מטוסים, מעליות וכד’ – נדרשת לתחזוקה תקופתית להחלפת חלקים שנשחקו ולהבטיח את המשך עבודתה בצורה תקינה לתקופה הבאה. עלויות אלו קטנות מאוד; בתוספת חודשית למיסי הוועד בסך 10 ש”ח לדירה, העניין סגור, ובכך תמנעו מחריגות תקציביות בקופת הוועד עקב הזנחה וחוסר טיפולים.
עלויות תיקון במערכת משותפת
במערכת פרטית כל עלות התיקון נופלת על הדייר היחיד, מה שאין כן במערכת המרכזית – העלויות מתחלקות לסכומים זעומים בין כל הדיירים.
היבט משפטי: הסכמת הדיירים
יתרון נוסף של המערכת הסולארית המשותפת הוא שהרגולציה הישראלית מקלה מאוד על התקנה והחזקה שלה. לפי The Jerusalem Post, מאז הקלת הרגולציה בדצמבר 2020, התקנת דוד שמש משותף בבית משותף דורשת הסכמה של 66% מהדיירים בלבד – מה שמפשט תהליכי החלטה בוועדי בתים ומסיר חסם מרכזי שהיה קיים בעבר. הבסיס החוקי להתקנה קבוע בסעיף 59א לחוק המקרקעין התשכ”ט-1969, המאפשר לבעל דירה להתקין דוד שמש על גג הבית המשותף בכפוף לתנאים טכניים סבירים.
חסרונות
ישנם גם מספר חסרונות שצריך לומר אותם:
- מערכת כזו, בעלת ערך כלכלי וחוויתי לכל הדיירים, צריכה להיות מתוחזקת. לסמוך שכל ועד בית בתורו לא ישכח לתת לזה קדימות וחשיבות – לפעמים זה לא קורה.
- במקרה של תקלה, תיקון המים החמים שלך תלוי באדם אחר או בהחלטה של כלל הדיירים. לפעמים זה לא פשוט ומתסכל שאתה לא יודע בדיוק את מי יביאו ומתי זה יקרה…
- אין הרבה בעלי מקצוע מומחים בתחום עם ניסיון רב לתת מענה מושלם, ולכן לפעמים תקלה נמשכת הרבה זמן – מספר חודשים או שנים – עם ניסיונות של מספר בעלי מקצוע שבאים והולכים, וגם ביזבוז לא מעט כסף עד שהבעיה נפתרת. מומלץ לקרוא את מאמר צ’יק ליסט לועד בית נכנס.
