חשבוילר

תפריט

משאבת חום בגז פחמן דו-חמצני לבניין משותף: טמפרטורות גבוהות ויעילות בחורף מול מחיר גבוה יותר

במה שונה גז CO2 מגזי קירור אחרים


טכנאי בודק מערכת מים חמים מרכזית על גג בניין משותף בישראל
בדיקת מערכת מים חמים מרכזית על גג בניין משותף

רוב משאבות החום שנמכרות בישראל עובדות עם גזי קירור סינתטיים מהמשפחה המוכרת של R32 או R410A. משאבת חום בגז פחמן דו-חמצני, שמסומן בתעשייה כ-R744, היא סיפור אחר. הגז הוא חומר טבעי, לא דליק ולא רעיל בריכוזים של מערכת סגורה, ולכן הוא מקבל תשומת לב גם מצד הרגולציה הסביבתית. אבל לוועד בית שמחפש חימום מים יעיל עם משאבת חום, השאלה החשובה היא לא מה כתוב בעלון הסביבתי. השאלה היא איך הציוד מתנהג על הגג, במרתף ובחדר הדודים של הבניין שלכם.

ההבדל המרכזי הוא אופן הפעולה. בגזים רגילים הגז מתעבה לנוזל בתוך המעבה ומעביר את החום למים. ב-CO2 המחזור מתנהל בלחץ גבוה בהרבה, ובצד החם הגז לא מתעבה אלא מתקרר בהדרגה כשהוא עובר את המים. מהנדסים קוראים לזה מחזור טרנס-קריטי. התוצאה המעשית היא שהמים נכנסים קרים והגז החם פוגש אותם בהפרש טמפרטורות גדול לאורך כל המעבר, וזה מה שמאפשר למשאבה לחמם מים לטמפרטורה גבוהה במעבר אחד.

מכאן גם נובע המחיר. רכיבים שעובדים בלחצים גבוהים, כמו מדחס, מחליף חום וצנרת פנימית, מיוצרים בחוזק גבוה יותר ולכן עולים יותר. בנוסף, מספר היצרנים שמוכרים דגמים גדולים מספיק לבניין משותף קטן יחסית בהשוואה לשוק הגזים הרגילים. מי שבא עם ציפייה למוצר מדף זול ימצא שהשוק כאן צר יותר, ושההצעות פחות דומות זו לזו.

מאפיין משאבת חום בגז רגיל משאבת חום בגז CO2
טמפרטורת מים בפעולה רגילה בינונית, לרוב עד סביב 55 מעלות גבוהה, מתאימה גם לחימום למעלה מ-60 מעלות
לחץ במעגל רגיל גבוה מאוד, נדרשים רכיבים חזקים
מחיר ציוד נמוך יותר גבוה יותר
בחירת דגמים לבניין רחבה מוגבלת יותר
הגז עצמו סינתטי טבעי, לא דליק

הנתונים בטבלה הם כיוון כללי. הערכים המדויקים משתנים בין יצרנים ודגמים, ולכן לפני כל החלטה כדאי לבקש גיליון נתונים ספציפי לדגם שמוצע לכם ולא להסתמך על סיסמה שיווקית.

מים חמים מאוד בלי גיבוי חשמלי

בבניין משותף יש סיבה טובה לרצות מים חמים מאוד. מערכת מרכזית עם מיכל אגירה גדול צריכה לשמור על טמפרטורה שמונעת התפתחות חיידקים כמו לגיונלה, ובמקביל לספק מים לדיירים שנמצאים בקצה הרחוק של הצנרת. ככל שהמים במיכל חמים יותר, כך אפשר לערבב אותם עם מים קרים בנקודת השימוש ולקבל יותר ליטרים שמישים מאותו נפח אגירה.

משאבת חום רגילה מתקשה כשצריך להגיע לטמפרטורות כאלה. בפועל, בדגמים רבים המשאבה מחממת עד גבול מסוים ואז מתערב גוף חימום חשמלי שמסיים את העבודה. הגיבוי הזה יקר, כי הוא מחזיר אתכם ליעילות של חימום חשמלי רגיל ומבטל את החיסכון שבגללו קניתם משאבה מלכתחילה. לפי נתוני משרד האנרגיה האמריקאי, משאבת חום מספקת בין שתי יחידות חום לשלוש וחצי על כל יחידת חשמל, ואילו דוד חשמלי מספק כ-0.95. בכל שעה שגוף החימום החשמלי עובד במקום המשאבה, אתם חוזרים לצד הלא נכון של ההשוואה הזאת.

הטענה המרכזית לטובת CO2 היא שהמשאבה מגיעה לטמפרטורה הגבוהה בכוחות עצמה, בלי להפעיל גוף חימום חשמלי. עבור בניין עם מיכל אגירה מרכזי זה יתרון אמיתי. חשוב לבדוק שני דברים לפני שמאמינים לו:

  • באיזו טמפרטורת אוויר חיצונית היצרן מתחייב על הטמפרטורה הגבוהה, ולא רק באיזו טמפרטורה היא נמדדה במעבדה.
  • מה היעילות בפועל בטווח העבודה שלכם. משאבה שמחממת מים לטמפרטורה גבוהה מאוד עושה זאת בדרך כלל בנצילות נמוכה יותר ממשאבה שמחממת לטמפרטורה בינונית.

הנקודה השנייה נוטה להתפספס. אם הבניין שלכם צריך מים בטמפרטורה בינונית בלבד, למשל כי יש מערכת ערבוב מסודרת ואין דרישה מיוחדת, היתרון של CO2 קטן בהרבה. הוא משתלם במיוחד כשהמיכל המרכזי חייב לעמוד בטמפרטורה גבוהה באופן קבוע.

יעילות בימים קרים


השוואת יעילות משאבת חום בימים קרים
יעילות בימים קרים

הטענה השנייה שמלווה את הגז הזה היא שהוא ממשיך לעבוד היטב כשהאוויר בחוץ קר. אצלנו בישראל החורף אינו קיצוני, אבל גם בלילות של דצמבר וינואר, בעיקר בצפון, ברמת הגולן ובירושלים, הטמפרטורה יורדת מספיק כדי שמשאבות חום מסוימות יאבדו חלק ניכר מהיעילות שלהן. בדיוק בחודשים האלה הצריכה של הבניין גבוהה ביותר, כי הדיירים מתקלחים ארוכות והמים הנכנסים לבניין קרים יותר.

לקריאת המאמר >>  דודי שמש במרכז - מה כדאי לוועד הבית לדעת לפני שמקבלים החלטה

הביצועים של משאבת חום נמדדים במקדם ביצועים שנקרא COP. לפי משרד האנרגיה האמריקאי, משאבת חום לחימום מים מגיעה ל-COP של 3.0 עד 4.5, פי שלושה עד ארבעה מחימום חשמלי רגיל. הטווח הזה רחב, והמיקום שלכם בו תלוי בטמפרטורת הסביבה, בטמפרטורת המים הנכנסים ובטמפרטורת היעד. בקור, הנתון יורד. השאלה היא כמה.

כאן חשוב להיזהר ממספר אחד בעלון. מה שוועד הבית צריך הוא עקומת ביצועים לפי טמפרטורת סביבה. בקשו מהספק טבלה שמראה את ה-COP של הדגם בכמה נקודות, למשל בעשר מעלות, בחמש מעלות ובאפס, כשהמים מחוממים לטמפרטורה שאתם באמת צריכים. אם הספק לא מוכן לספק טבלה כזאת, זה אומר משהו.

וכדאי לזכור גם את הצד החיובי של מזג האוויר הישראלי. ברוב שעות השנה, בחלקים הגדולים של הארץ, האוויר חם מספיק כדי שגם משאבה רגילה תעבוד בנצילות טובה. היתרון של CO2 בקור מעניין בעיקר בבניינים באזורים הקרים ובאתרים שבהם המשאבה חשופה לרוחות, למשל גג פתוח בגובה.

  1. בדקו באיזה אזור אקלים הבניין נמצא ומה הטמפרטורה הנמוכה הצפויה ביום חורף טיפוסי.
  2. בקשו מהספק עקומת COP לפי טמפרטורת סביבה ולפי טמפרטורת מים ביעד.
  3. השוו את העקומה לדגם בגז רגיל באותה קיבולת.
  4. חשבו כמה שעות בשנה הבניין באמת פועל בתנאים שבהם ההבדל מורגש.

דרישות מיכל וצנרת

ההתקנה של משאבת CO2 משנה גם את שאר המערכת, ולא רק את הציוד המרכזי. מכיוון שהגז מתקרר בצד החם ולא מתעבה, המשאבה מעדיפה לקבל מים קרים כמה שיותר. אם הם חוזרים אליה חמים, היעילות נפגעת. מכאן שהיא עובדת הכי טוב עם מיכל אגירה מרובד, שבו המים החמים נשארים למעלה והקרים למטה, ועם זרימה מבוקרת שמוציאה מים קרים מתחתית המיכל.

בבניין משותף זה אומר כמה דברים מעשיים:

  • נפח המיכל. מיכל קטן מדי יגרום למשאבה לעבוד בהפסקות תכופות, וזה מזיק לציוד ולחשבון החשמל.
  • איכות הצנרת. צנרת ישנה ולא מבודדת מאבדת חום בדרך. בבניינים ותיקים, מצב הצנרת בין הגג למרתף הוא שאלה ראשונה, לפני שמדברים על דגם.
  • מקום פיזי. ציוד בלחץ גבוה דורש מרחק בטיחות, אוורור וגישה לתחזוקה, ולא בכל גג או מרתף יש מקום כזה.

אם כבר יש לכם מערכת סולארית על הגג, הסיפור משתנה לטובה. לפי Coldpoint, שילוב היברידי בין מערכת סולארית קיימת למשאבת חום יכול להגיע לחיסכון של עד 92% בעלויות החשמל לחימום מים. הקולטים עושים את העבודה בשעות השמש והמשאבה משלימה בערב ובחורף. במקרה כזה אפשר להקטין את המשאבה, וכך גם את ההפרש במחיר בין CO2 לגז רגיל. אצל הרבה ועדי בתים, השאלה האמיתית היא לא סולארי או משאבה, אלא איך משלבים אותם. מי שרוצה להבין את המערכת הקיימת לפני שמחליטים יכול לפנות אל מומחי מערכות מים סולאריות לבניינים משותפים, שמכירים את החיבורים שבין הקולטים, המיכל והצנרת בבניינים משותפים. בהקשר זה כדאי לקרוא גם את ההסבר שלנו על משאבת חום משולבת דוד או יחידה מפוצלת עם מיכל נפרד.

זמינות שירות בישראל


רשימת בדיקה לשירות ואחריות למשאבת חום
מה לבדוק לפני הרכישה

זה הסעיף שוועדי בתים נוטים לדלג עליו, ובדיוק הוא שמכריע בעוד עשר שנים. משאבת חום היא ציוד שמקבלים עליו אחריות לכמה שנים, ואחר כך הוא ממשיך לעבוד, או לא, לפי איכות התחזוקה והזמינות של חלפים וטכנאים.

בגזים הנפוצים, כמעט כל חברת קירור בישראל יכולה לטפל בתקלה. ב-CO2 המצב שונה. הלחצים גבוהים יותר, הכלים שונים, וטכנאי שלא הוכשר ספציפית לטכנולוגיה הזאת לא יפתח מעגל כזה. הפער הזה עלול להתבטא בזמן המתנה לתיקון, ובמיוחד בחורף, כשהמים החמים הם הדבר האחרון שדיירים מוכנים לוותר עליו.

לפני שאתם בוחרים ציוד, שאלו את הספק את השאלות הבאות, וכתבו את התשובות:

  • כמה מערכות של הדגם הותקנו בישראל, ובאילו סוגי בניינים.
  • האם יש טכנאי מוסמך של היצרן או של היבואן באזור שלכם, ומה זמן התגובה המוצהר.
  • אילו חלפים נשמרים במלאי בארץ, ומה זמן ההספקה של מדחס.
  • מה קורה לאחריות אם הטיפול השוטף נעשה אצל גורם אחר.
  • האם קיים חוזה שירות שנתי, ומה הוא כולל.
לקריאת המאמר >>  כמה חשמל צורכת משאבת חום לבניין משותף: חישוב צריכה חודשית לפי מספר דירות ועונות השנה

התשובות האלה חשובות כמעט כמו הנתונים הטכניים. ציוד מצוין בלי שירות זמין הופך במהרה לבעיה של ועד הבית, ולא של היצרן. ובבניין משותף, כשהמים החמים נעצרים, הטלפון מצלצל אצל חבר הוועד, לא אצל היבואן.

שווה גם לשאול על חיי הציוד. מדחס שעובד בלחץ גבוה נתון לעומס רב, ומי שמתכננים אותו לעשר שנים ומעלה צריכים לדעת מראש מה עלות החלפתו ומה נכלל באחריות. ועד בית שמקבל הצעה בלי הפירוט הזה מקבל חצי תמונה בלבד.

דוגמה מהשטח: בניין של ארבעים דירות עם מיכל מרכזי וצנרת בת שלושים שנה מתלונן כל חורף על מים פושרים בקומות העליונות. לפני שמזמינים משאבה יקרה, כדאי לבדוק אם הבעיה בכלל בייצור החום. לא פעם מתברר שהצנרת מבודדת גרוע או שהתרמוסטט מכויל לא נכון. במקרה כזה, משאבה חדשה תחמם יפה מים שיאבדו את החום בדרך, והחיסכון שהובטח לא יגיע.

מתי ההשקעה מוצדקת

המחיר הגבוה יותר של CO2 נשמע בעייתי, אבל אין להסיק ממנו מסקנה אוטומטית. הכסף שחוסכים בחשבון החשמל הוא הצד השני של המשוואה, והוא גדול. לפי משרד האנרגיה, משאבת חום יעילה פי 2.5 עד 4 מדוד חשמלי רגיל. ועוד: לפי Pakahom, בניין בן 9 קומות ו-36 דירות יכול לחסוך כ-₪20,000 בשנה בעלויות חימום מים.

כדי להחליט נכון, השוו שלושה תרחישים ולא שניים:

תרחיש למי מתאים מה לבדוק
משאבת חום בגז רגיל עם גיבוי בניין באזור חם עם דרישה בינונית לטמפרטורה כמה שעות בשנה הגיבוי החשמלי יפעל
משאבת CO2 בניין עם מיכל מרכזי שחייב טמפרטורה גבוהה, או אזור קר זמינות שירות ועקומת COP בתנאי החורף שלכם
סולארי קיים בשילוב משאבה קטנה בניין עם קולטים תקינים על הגג מצב הקולטים והצנרת הקיימת

ועוד נקודה לגבי תקציב. לפי israel.com, תוכנית ממשלתית ל-2026 מציעה החלפת דוד שמש ישן במערכת PV ומשאבת חום, עם חיסכון של ₪500 עד ₪1,500 בשנה. התוכנית מיועדת לדירות פרטיות, לא למערכת מרכזית של בניין, ולכן היא לא תשפיע ישירות על החלטה בקנה מידה של ועד בית, אבל היא מראה לאן הכיוון של ההטבות הולך. כל הטבה צריך לבדוק מול הנוסח הרשמי העדכני לפני שמסתמכים עליה בתקציב.

הכלל שאנחנו ממליצים עליו לוועדי בתים הוא פשוט. אל תשלמו על CO2 רק כי הוא נשמע מתקדם. שלמו עליו אם הבניין שלכם באמת צריך מים בטמפרטורה גבוהה באופן קבוע, או נמצא באזור שבו החורף מוריד את הביצועים של משאבה רגילה, ואם יש מי שיטפל בציוד אחרי ההתקנה. אם אחד משלושת התנאים האלה חסר, בדרך כלל כדאי לעצור ולבדוק שוב. הצוות שלנו, ישי – מערכות מים סולאריות, מלווה ועדי בתים בהשוואה כזאת לפני שמחליטים, כולל בדיקה של המערכת הקיימת על הגג. ואם אתם כבר בשלב של בחירת ספק, אפשר לעבור על משאבת חום לחימום מים מבית ישי ולראות איך נראה תהליך כזה מקצה לקצה.

שאלות נפוצות

האם משאבת חום ב-CO2 מתאימה לכל בניין משותף?

לא. היא מתאימה בעיקר לבניין שיש בו מיכל אגירה מרכזי עם דרישה לטמפרטורה גבוהה, או כזה שנמצא באזור קר יחסית. בבניין קטן באזור חם, משאבה בגז רגיל לרוב תספיק ותעלה פחות.

האם אפשר להוסיף משאבה כזאת למערכת סולארית קיימת?

בדרך כלל כן, אבל זה תלוי במצב המיכל, הצנרת והקולטים. לפני כל החלטה צריך בדיקה של המערכת הקיימת, כדי להבין אם המיכל מתאים לשילוב ומה נפח האגירה שנדרש.

כמה זמן צריך לחכות לטכנאי אם יש תקלה?

זה תלוי בספק ובאזור. לכן כדאי לקבל זמן תגובה מוצהר בכתב לפני הרכישה ולבדוק שיש טכנאי מוסמך לדגם הספציפי באזור שלכם.

איך ועד הבית מבדיל בין הבטחה שיווקית לנתון אמיתי?

בקשו גיליון נתונים של הדגם, עקומת COP לפי טמפרטורת סביבה, ורשימת התקנות קיימות בארץ שאפשר לראות, או לשוחח עם הוועדים שלהן.

שתפו, ועזרו לחבר/ה !

השאירו פניה

דילוג לתוכן