שריקה או רעש רתיחה מהגג בצהריים: קיטור בקולטים או שסתום ביטחון שמשחרר לחץ ומה זה אומר על המערכת

איך נשמעים קיטור בקולטים ושסתום ביטחון שמשחרר לחץ, ואיך מבדילים ביניהם

שומעים מהגג שריקה חדה, פצפוצים או רעש כמו קומקום שרותח, ובדרך כלל זה קורה בשעת צהריים חמה. ועד הבית מקבל שיחות מדיירים, ומישהו כבר שואל אם המערכת הולכת להתפוצץ. לפני שמזמינים מישהו לגג כדאי להבין מה בעצם נשמע, כי יש כאן שני מקורות רעש שונים מאוד, ולכל אחד מהם משמעות אחרת. בכל מקרה של תקלה אמיתית, תיקון תקלות במערכת הסולארית הוא הצעד הנכון, אבל קודם צריך לדעת מה לדווח לטכנאי.

המקור הראשון הוא קיטור בקולטים. כשהמים בתוך הצינורות בקולט מגיעים לרתיחה, נוצרות בועות קיטור שקורסות בתוך הצינור. הצליל דומה לרתיחה עמומה, לפעמים לקשקוש או לנקישות מתכתיות, והוא בא מאזור הקולטים עצמם. הרעש מתחזק כשהשמש חזקה ונחלש כשעננים מכסים את השמיים.

המקור השני הוא שסתום הביטחון. כשהלחץ במערכת עולה מעבר לערך שהשסתום מכוייל אליו, הוא נפתח ומשחרר אדים או מים חמים. כאן הצליל חד יותר: שריקה, פסיקה או שפריץ קצר. לפעמים רואים גם טיפות או שובל רטוב על הגג, על הקיר מתחת לשסתום או על צינור הפליטה שלו. שסתום שנפתח כך עושה בדיוק את מה שנועד לעשות, והוא הסימן שמשהו אחר במערכת הביא את הלחץ לגבול.

הנה דרך פשוטה להבחין בין השניים, בלי לעלות לגג:

רשמו לעצמכם את השעה ואת המקום שבו שמעתם את הרעש, והאם הוא חוזר ביום חם נוסף. התיעוד הקטן הזה חוסך לטכנאי זמן יקר, ומאפשר לו להגיע עם הציוד המתאים.

חשוב גם לדעת שהשניים יכולים לקרות יחד. קיטור בקולטים מעלה את הלחץ, והלחץ הגבוה פותח את שסתום הביטחון, כך שבבניין אחד שומעים קודם גרגור מהקולטים ואחריו שריקה. במקרה כזה הטכנאי צריך לחפש את הגורם המשותף ולא לטפל בכל רעש בנפרד, כי החלפה של השסתום בלבד לא תפתור בעיה שמקורה בזרימה.

למה זה קורה דווקא בצהרי יום חם ובזמן שהמשאבה לא מזרימה

בצהריים הקרינה בשיאה. הקולטים סופגים הרבה מאוד חום, והמים בתוכם עולים בטמפרטורה מהר. במערכת תקינה המשאבה מזרימה את המים החמים אל המיכל, ושם החום עובר למים של הדיירים. כל עוד הזרימה פועלת, הטמפרטורה בקולט נשארת בגבולות הסבירים.

הבעיה מתחילה כשהזרימה נעצרת בשעה שהשמש עדיין חזקה. זה קורה למשל כשהמיכל כבר מלא במים חמים אחרי בוקר שמשי, והבקר עוצר את המשאבה כי אין לאן להעביר עוד חום. זה קורה גם כשהמשאבה תקולה, כשיש כיס אוויר בצנרת, או כשהבקר קיבל נתון שגוי מחיישן. הקולט ממשיך להתחמם, אין מי שיוביל את החום הלאה, והמים מגיעים לרתיחה. הקיטור שנוצר דוחף מים לאחור ומעלה את הלחץ בכל המעגל.

יש כאן גם פיזיקה בסיסית שכדאי להכיר. מים שמתחממים מתרחבים, וזו לא תקלה. לפי נתון טכני של יצרן דודים, כשמחממים 150 ליטר מים הם מתרחבים בכ-2 ליטר, והלחץ העודף הזה פותח את שסתום הביטחון ומשחרר טפטוף. במערכת מרכזית של בניין משותף הנפח גדול בהרבה, ולכן ההתרחבות גדולה בהתאם. מי שאמור לקלוט אותה הוא מיכל ההתפשטות, ואם הוא לא עושה את עבודתו, השסתום הוא קו ההגנה האחרון.

למה דווקא באמצע יום רגיל? בבניין משותף השימוש במים החמים מתרכז בבוקר ובערב. בצהריים רוב הדיירים בעבודה, כמעט אין צריכה, והמיכל מגיע לטמפרטורה מקסימלית. הקולטים ממשיכים לקבל חום, והמערכת נכנסת לשעה שבה כל הפרמטרים נמצאים בקצה. לכן הרעש נשמע כשאין איש בבית, ובדיוק לכן ועדי בתים שומעים עליו מהשכנים ולא מהטכנאי.

מה הרעש אומר על המשאבה, על הבקר ועל מיכל ההתפשטות

הרעש עצמו הוא סימפטום. כדי להבין מה מאחוריו, בודקים שלושה רכיבים שקשורים זה בזה, ובדרך כלל אחד מהם אחראי לכל התמונה.

המשאבה. משאבה שנתקעה או שהמנוע שלה נחלש לא מזרימה מספיק. ביום חם הקולט מתחמם מהר מדי, והמים מגיעים לרתיחה. סימנים: המשאבה חמה מאוד או קרה לגמרי, יש ממנה רעש חריג, או שהיא לא מתניעה כשהבקר מצביע שהיא אמורה לעבוד. מידע כללי על הרכיב הזה יש במדריך על משאבת סחרור למערכת סולארית.

הבקר והתרמוסטט. הבקר מחליט מתי להפעיל ומתי לעצור את הזרימה. אם החיישן מראה טמפרטורה שגויה, הבקר יעצור את המשאבה כשצריך להפעיל אותה, או להפך. גם תרמוסטט תקול של חימום עזר יכול לעורר את הבעיה: לפי נתון מהספרות המקצועית, תרמוסטט שמאפשר חימום יתר מעלה את הלחץ בדוד בכ-4 PSI על כל מעלת פרנהייט של חימום יתר, ובכך מפעיל את שסתום הביטחון שוב ושוב. כלומר גם חלק חשמלי קטן יכול להביא לשריקה מהגג.

מיכל ההתפשטות. זה הרכיב שסופג את הנפח העודף. בתוכו יש ממברנה גמישה עם כרית אוויר או גז, והיא נחלשת עם השנים. כשהממברנה קרועה, המיכל כבר לא סופג כלום והלחץ קופץ בכל חימום. לפי מקור מקצועי, הסימן הוודאי הוא לחיצה על פין שסתום האוויר: אם יוצאים משם מים במקום אוויר, הממברנה קרועה והמיכל צריך החלפה, ואין טעם לנסות לתקן אותו. במבנה משותף, שבו המים מגיעים לעשרות דירות, תקלה כזאת חוזרת בכל יום חם עד שמחליפים את המיכל.

יש גם אפשרות רביעית שקל לפספס: לחץ התחלתי נמוך או גבוה מדי במערכת. מי שרוצה להבין את הקשר בין לחץ המים לבין התנהגות המערכת יכול לקרוא על לחץ מים במערכת סולארית. בקיצור, לחץ התחלתי שאינו מכוייל הופך אפילו מערכת תקינה לרגישה לכל שינוי בטמפרטורה.

מה הוועד בודק בבטחה מהקרקע ומה אסור לעשות על הגג

ועד הבית אינו אמור לטפל במערכת, אבל יש כמה בדיקות שנעשות מהקרקע או מהחדר הטכני, בלי סיכון. הן נותנות לטכנאי תמונה ברורה ועוזרות לוועד להחליט אם מדובר במקרה דחוף או בתקלה שאפשר לתאם אליה ביקור רגיל.

• לתעד: מתי נשמע הרעש, כמה זמן נמשך, ואם יש רטיבות או טיפות בגג ובקירות מתחת לצנרת.
• לבדוק אם יש מים חמים בדירות העליונות והתחתונות כרגיל, או שיש שינוי בטמפרטורה בקווים מסוימים.
• להסתכל במדי הלחץ בחדר הטכני אם יש כאלה, ולרשום את הערכים לפני הצהריים ואחריהם.
• לוודא שהבקר דולק ואין בו הודעת שגיאה, ולצלם את המסך.
• לבדוק ממרחק אם יוצאים אדים או טיפות מצינור הפליטה של שסתום הביטחון.
• להודיע לדיירים שרעש כזה אינו סכנה מיידית, אבל אסור לגשת אל הצנרת בעצמם.

ויש דברים שאסור לעשות, והם חשובים לא פחות. אל תעלו לגג כדי לבדוק במו עיניכם בצהריים חמים: הצנרת והקולטים חמים מאוד, והאדים עלולים לגרום לכוויות קשות. אל תפתחו את שסתום הביטחון ואל תסגרו אותו בגלל הרעש, ובוודאי אל תחסמו את צינור הפליטה שלו. שסתום חסום מבטל את ההגנה היחידה של המערכת מפני לחץ עודף. אל תפרקו מכסים, אל תפתחו ברזים בצנרת הסולארית ואל תוסיפו מים למעגל בלי הנחיה, כי זה משנה את הלחץ.

במבנה משותף קיימת גם שאלה של אחריות. אם נזק נגרם בגלל פעולה לא מקצועית של מתנדב מהבניין, הוועד עלול להיתקל בבעיות מול חברת הביטוח. לכן הכלל פשוט: מתעדים, מדווחים לגורם מקצועי ומחכים.

מה הטכנאי בודק ומתקן בביקור

לפני שמזמינים ביקור, כדאי שהוועד יכין תיק קטן: תאריך ההתקנה של המערכת, היסטוריית תקלות וטיפולים קודמים, פרטי היצרן של הבקר והמשאבה, והתיעוד שאספתם מהקרקע. תיק כזה מקצר את האבחון ומאפשר לטכנאי להשוות בין מה שקרה בעבר לבין מה שקורה עכשיו.

ביקור מקצועי לא מתחיל בהחלפת חלקים. הוא מתחיל באבחון, כי אותו רעש יכול לנבוע ממספר סיבות. אצל ישי, צוות שמתמחה במערכות מים חמים סולאריות בבניינים משותפים, סדר הבדיקה בדרך כלל כזה:

1. קריאת הנתונים בבקר. טמפרטורות הקולט והמיכל, שעות פעולה של המשאבה, והודעות שגיאה מהימים האחרונים.
2. בדיקת המשאבה והזרימה. האם היא מתניעה, מזרימה בלחץ הנכון, ואם יש כיסי אוויר שחוסמים את המעגל.
3. בדיקת מיכל ההתפשטות. לחץ האוויר בו, מצב הממברנה, והאם הוא מתאים לנפח המערכת.
4. בדיקת שסתום הביטחון. האם הוא נפתח בלחץ הנכון, האם הוא נוטף גם כשהלחץ תקין, ואם יש בו פסולת שמונעת סגירה מלאה.
5. בדיקת החיישנים והתרמוסטט. השוואה בין הערכים שנמדדים לבין הערכים האמיתיים בצנרת.

אחרי האבחון מתברר בדרך כלל מה צריך להחליף או לכייל. לפעמים מדובר בהחלפת מיכל התפשטות, ולפעמים רק באיזון מחדש של הלחץ או בהחלפת חיישן. אגב, לפי נתון מהענף, ב-9 מתוך 10 מקרים נזילה במערכת סולארית מקורה בשסתום או בחיבור רופף ולא בגוף הדוד, ולכן בדיקה מסודרת של השסתומים והחיבורים היא חלק קבוע בכל ביקור.

על המחיר: ישי לא נותן מחיר לפני בדיקה, כי העלות תלויה במה שנמצא. המחיר נקבע אחרי בדיקה בשטח, וההצעה מפורטת ומוגשת לוועד לפני כל עבודה. מה שמשפיע על העלות: איזה רכיב תקול, כמה קשה לגשת אליו על הגג, האם צריך עבודה עם במה או מנוף, ובאיזה היקף של חלקים.

אם אתם רוצים לקבוע ביקור או לשמוע מה נדרש, אפשר לפנות אל ישי – מערכות מים סולאריות או להתקשר ל-050-7773311.

איך מונעים רתיחה חוזרת בקיץ הבא

אחרי שהמערכת תוקנה, נשאלת השאלה איך לוודא שהרעש לא יחזור. רוב הפעולות פשוטות, והן עוברות דרך ועד הבית ודרך חוזה שירות סדור.

בדיקה לפני הקיץ. ביקור קצר באביב, לפני החודשים החמים, שבו בודקים לחץ התחלתי, מיכל התפשטות, שסתום ביטחון ובקר. בדיקה כזאת תופסת בעיה בזמן, כשהיא עדיין קטנה. התחזוקה השוטפת של מערכת סולארית סגורה נעשית במים בלבד, בלי כימיקלים.

מעקב אחר גיל הרכיבים. קולטים במערכת סגורה (עם מחליף חום) מחזיקים 40-50 שנה, ובמערכת פתוחה 10-15 שנה. אבל רכיבים בודדים, כמו ממברנה, משאבה או שסתום ביטחון, מזדקנים מהר יותר מהמערכת כולה. תיעוד של תאריכי ההתקנה וההחלפה מאפשר לוועד לתכנן את ההחלפות לפני שהן הופכות לתקלה.

בקרה על ימי שיא. אם הבקר עוצר את הזרימה כשהמיכל מלא, אפשר לבחון עם הטכנאי הגדרות שמפזרות את החום בצורה מבוקרת בימים הקיצוניים, בהתאם לסוג המערכת. זו שיחה בין הוועד לבין הצוות המקצועי, ולא החלטה של אדם אחד בבניין.

נוהל דיווח. שיהיה בבניין אדם אחד שאליו מדווחים על רעשים מהגג, ושינהל תיעוד פשוט של תאריכים ושעות. כך כל דיווח חוזר מגיע לטכנאי עם המידע הנכון.

כשהרעש חוזר פעמיים או שלוש, טכנאי למערכת סולארית בבניין הוא לא מותרות. תקלה קטנה שמטופלת בזמן לא הופכת לנזק גדול בקיץ שאחריו. ואם לבניין שלכם עדיין אין חוזה שירות, כדאי לבדוק עם צוות ישי למערכות סולאריות אילו אפשרויות קיימות.

שאלות נפוצות

האם רעש רתיחה מהגג מסוכן לדיירים?

בדרך כלל לא. שסתום הביטחון נפתח בדיוק כדי למנוע סכנה. עם זאת, רעש שחוזר מצביע על כך שהמערכת פועלת בקצה היכולת שלה, ולכן כדאי לתאם בדיקה מקצועית ולא להמתין לקיץ הבא. הסכנה האמיתית היא מגע עם צנרת חמה, ולכן אסור לגשת אליה.

האם שסתום ביטחון שנוטף אומר שצריך להחליף אותו?

לא תמיד. טפטוף קל בזמן חימום הוא תוצאה של התרחבות תרמית ויכול להיות תקין. אבל אם הוא נוטף גם כשהלחץ נורמלי, או שהוא נפתח בלחץ נמוך מהצפוי, כדאי לבדוק אותו. לפעמים הסיבה היא לכלוך על המושב שלו, ולפעמים מיכל התפשטות פגום שמעלה את הלחץ.

מי אחראי לבדוק את המערכת, הוועד או חברת התחזוקה?

הוועד אחראי לדווח ולהזמין גורם מקצועי, והטכנאי אחראי לאבחן ולטפל. בדיקות מהקרקע בלבד, כמו תיעוד שעות ורטיבות, הן בסדר. כל עבודה על הצנרת, השסתומים או הקולטים נעשית רק בידי איש מקצוע.

כמה זמן לוקח אבחון של רעש כזה?

ביקור אבחון בבניין משותף נמשך בדרך כלל כמה שעות, תלוי בגודל המערכת ובנגישות לגג. אם נדרש חלק חלופי, ההחלפה נעשית באותו ביקור או בביקור נוסף, לפי הזמינות.