חשבוילר

תפריט

תקלות נפוצות במשאבת סחרור ואיך מזהים אותן

משאבת הסחרור היא הלב הפועם של כל מערכת מים חמים מרכזית בבניין משותף. כשהיא עובדת כמו שצריך, כל דייר פותח את הברז ומקבל מים חמים תוך שניות. כשהיא מתחילה להיכשל – מגיעות התלונות. ועד הבית מוצא את עצמו בים של שיחות כועסות, קריאות לאינספור טכנאים שלא מוצאים את הבעיה, ועלויות חשמל שאף אחד לא מצליח להסביר. כתיקון משאבת סחרור נכון, המפתח הוא קודם כל לזהות את הסימפטום המדויק – כי לכל תקלה יש חתימה שונה לגמרי. המדריך הזה יסביר אילו תקלות הן הנפוצות ביותר, איך מזהים כל אחת מהן עוד לפני שמזמינים טכנאי, ומה ועד הבית יכול לעשות בינתיים כדי לא להחמיר את המצב.

לפני הכל – כדאי להכיר את ההקשר. בבניין של 20-40 דירות, משאבת הסחרור עובדת עשרות שעות בשבוע. היא מזרימה מים חמים בלולאה מתמדת – מהדוד הגדול בגג, דרך צינורות הבניין, ובחזרה. מומחי מערכות מים סולאריות לבניינים משותפים שרואים אלפי מקרים יודעים: רוב התקלות מתפתחות לאט, ויש תמיד סימנים מוקדמים שאפשר ללמוד לקרוא.

משאבה שלא מפעילה את עצמה – מה קורה ולמה


טכנאי משרת משאבת סחרור על גג בניין מגורים משותף
בדיקת משאבת סחרור מים חמים על גג בניין משותף

התקלה הנפוצה ביותר שמגיעה אלינו מוועדי בתים: "הפעלנו את המשאבה אבל אין מים חמים בקומות התחתונות". הדיירים פותחים ברז וצריכים להמתין 3-5 דקות עד שמגיעים מים חמים – וזה בדיוק הסימן שהמשאבה לא מזרימה כראוי, או שהיא בכלל לא רצה למרות שנראה שמישהו מחובר לחשמל.

מה גורם לזה? הסיבה הראשונה והנפוצה ביותר היא מדחף תקוע. הגלגל הפנימי של המשאבה שנועד לדחוף את המים – מתקבע בגלל אבנית, חלודה, או פשוט חוסר שימוש ממושך (כמו אחרי קיץ שבו המשאבה כובתה). כשמנסים להפעיל אותה, המנוע מקבל חשמל אבל הגלגל לא זז. סיבה שנייה: בעיה בטיימר או בבקר הדיפרנציאלי. בבניינים רבים המשאבה מחוברת לשעון שבת שמפעיל אותה בשעות מסוימות. אחרי מעבר לשעון קיץ או חורף, או בקר שאיתחל את עצמו מחדש – אלה עלולים לגרום למשאבה לא להידלק בזמנים הנכונים. כפי שהסברנו גם במדריך על התקנת משאבת סחרור בבניין משותף: מה חשוב לדעת לפני, חשוב להכיר את כל ההיבטים לפני קבלת החלטה.

מה ועד הבית יכול לבדוק לפני שמזמינים טכנאי? בדקו שיש חשמל בכלל לשקע של המשאבה – עם מנורת ניסוי פשוטה. בדקו שהשעון מוגדר לשעה נכונה. אם יש כפתור הפעלה ידנית על גוף המשאבה – לחצו עליו ושמעו אם יש רעש. משאבה שפועלת תייצר רטט ורעש מהמנוע. אם שקט לחלוטין – בעיה חשמלית. אם יש רעש ורעד אבל לא יוצא זרם מים – קיפאון מכני.

שימו לב: ניסיון "לשחרר" משאבה תקועה בכוח – על ידי סיבוב ידני של הציר עם מברג – יכול לעזור, אבל רק אם יודעים בדיוק איפה לגעת. לחץ לא נכון עלול לשבור את הציר לגמרי. לכן מומלץ לתעד את מה שראיתם ולהעביר לטכנאי.

רעשים חזקים מהמשאבה – סוגים ומשמעויות

ועדי בתים רבים מתקשרים עם תיאור: "המשאבה עושה רעש מוזר". אבל לא כל רעש הוא אותו רעש, ולכל סוג רעש יש פירוש שונה לגמרי. אלה סוגי הרעשים העיקריים ומה כל אחד מהם אומר:

סוג הרעש מה זה אומר דחיפות טיפול
נקישות/שקשוק מתכתי גוף זר בתוך המשאבה, או מסב שנשחק גבוהה – יכול לגרום לנזק לגלגל
זמזום חזק חריג מדחף לא מאוזן, ציר כפוף, רעידות מכניות בינונית – לבדוק תוך שבוע
חריקה בהפעלה ראשונה אבנית על הגלגל, חיכוך עם המעטפת נמוכה אם חולפת אחרי דקה
קול "רוחשני" מים קביטציה – בועות אוויר בנוזל גבוהה – גורמת לנזק לגלגל
דפיקות תקופתיות מכת מים (water hammer), לחץ לא יציב בינונית – בדיקת לחץ מערכת

הקביטציה ראויה להתייחסות מיוחדת כי היא המזיקה ביותר. כשלחץ המים בכניסה למשאבה נמוך מדי – נוצרות בועות אוויר בנוזל, ואז כשהן מתמוטטות הן יוצרות "פיצוצים" מיקרוסקופיים ששוחקים את גלגל המשאבה לאורך זמן. בבניינים גבוהים (8 קומות ומעלה) זה נפוץ יותר כי הלחץ הסטטי גבוה. לחץ כניסה תקין לרוב המשאבות הביתיות-מסחריות הוא 1-3 בר. אם הוא יורד מתחת ל-0.5 בר, מתחילה קביטציה.

מכת מים (water hammer) היא תקלה שפתרונות מים חמים לבניין משותף מומחים מכירים היטב. היא מתרחשת כשהמשאבה נסגרת פתאום ועמוד המים שבצינור "פוגע" בדופן. בבניין משותף זה נשמע כמו מכות חזקות בצינורות – לפעמים אפילו מרעיש את כל עמוד הבית. הפתרון הוא התקנת מיכל התפשטות או שינוי קצב ההאטה של המשאבה בכיבוי.

מים חמים שלא מגיעים לקומות – בעיית ניפוח אוויר


טבלת השוואה של 5 סוגי רעשים במשאבת סירקולציה וכמה דחיפות לטפל
5 סוגי רעשים במשאבת סירקולציה ורמת הדחיפות לכל אחד

תלונה קלאסית שנשמעת בוועדי בתים בעיקר אחרי עבודות שרברבות, אחרי מכת מים חזקה, או בסתיו הראשון שמפעילים את המערכת לאחר הקיץ: "אנחנו מקבלים מים חמים בקומה 1 ו-2 אבל מקומה 3 ומעלה יש רק מים קרים". זוהי לרוב בעיית אוויר כלוא בקטע עליון של הצנרת.

לקריאת המאמר >>  חור בצינור הבוילר: מה קורה, איך מאתרים, ומה עושים כשמגלים נזילה במערכת הסולארית של הבניין

איך זה קורה? כשמחדשים מילוי מים במערכת, אוויר שנכנס יכול להיתקע בנקודות הגבוהות של הצנרת – בדרך כלל ממש ליד הכניסה לדוד בגג, או בנקודות העלייה שבין קומות. האוויר "חוסם" את זרימת המים החמים לחלקים העליונים של הלולאה. המשאבה עובדת, אבל היא בעצם מזרימה מים חמים רק לחצי התחתון של הבניין.

איך מזהים? אם מים חמים יש בקומות נמוכות אבל לא גבוהות – ואם לאחרונה הייתה פגיעה במערכת או הוחלפו חלקים – אוויר כלוא הוא החשד הראשון. ועד הבית יכול לבדוק: פתחו את ברז ניפוח האוויר שנמצא בנקודות הגבוהות של המערכת (בדרך כלל ליד הדוד בגג). אם יוצא תחילה אוויר ואחר כך מים – זה האבחון. הוציאו אוויר עד שיוצאים מים רציפים.

אבל שימו לב: ועד בית שלא מכיר את המערכת לא צריך לגעת בברזים סתם. ניפוח לא נכון יכול לגרום לאיבוד לחץ בכל המערכת. עדיף לצלם את הסביבה (לוח, צינורות, מיקום ברזים) ולשלוח לטכנאי לפני פעולה.

ועדי בתים שחוו שוב ושוב בעיות אוויר כלוא – שווה לבדוק אם קיים ברז ניפוח אוטומטי בנקודות הגבוהות. אם לא – כדאי מאוד להתקין כאלה. הם עולים מעט ומונעים הרבה.

צריכת חשמל גבוהה בגלל המשאבה – מספרים ופתרונות

ועד בית שמקבל חשבון חשמל גבוה מהצפוי – ולא מצליח להסביר מאיפה זה – לעיתים קרובות הסיבה היא משאבת הסחרור שרצה כל הזמן, גם כשאין צורך.

משאבת סחרור רציפה ישנה, שרצה 24 שעות ביממה 365 ימים בשנה, עולה כ-80 עד 150 דולר בשנה בחשמל. נשמע לא הרבה? בבניין משותף זה מתורגם להוצאה משותפת על כלל הדיירים – ובמיוחד כשהמשאבה עובדת בשעות שאין בהן כלל ביקוש למים חמים (לילה, בסוף שבוע, חגים)., כפי שהסברנו בהרחבה במדריך על התקנת משאבת סחרור בבניין משותף:

לעומת זאת, מערכת סחרור מבוקרת-ביקוש עולה פחות מ-5 דולר בשנה – הפרש של פי 20 עד 30. ומערכות סחרור מבוקרות-ביקוש צורכות עד 90% פחות חשמל. מערכת כזו מחזירה את ההשקעה תוך 3-5 שנים – ולאחר מכן חוסכת כסף אמיתי מדי שנה לקופת הבניין.

מה ועד הבית אמור לבדוק בחשבון החשמל? בקשו מחברת החשמל פירוט של השעות בהן הייתה צריכה גבוהה. אם רואים צריכה קבועה גם ב-2:00 לפנות בוקר וגם ב-3:00 אחה"צ – המשאבה כנראה רצה רצף. משאבה מבוקרת-ביקוש אמורה לרוץ רק כשמישהו פותח ברז. בדקו שהשעון/הבקר של המשאבה מוגדר נכון ולא ל"מצב ריצה קבועה".

אם המשאבה ישנה ולא תומכת בשליטה חכמה – שדרוג למשאבת סחרור למערכת סולארית מרכזית עם בקר ביקוש מחשב השקעה שמחזירה את עצמה מהר. עבור ועד בית עם 30 דירות, החיסכון בחשמל בשנה יכול להגיע לאלפי שקלים.

נזילות ורטיבות סביב המשאבה – מה לא לפספס


השוואת עלות חשמל שנתית בין משאבת סחרור רציפה למבוקרת-ביקוש
חיסכון של עד 90% בחשמל עם משאבת סחרור מבוקרת-ביקוש

אם ועד הבית מזהה כתם רטיבות או טפטוף ממש ליד גוף המשאבה – זה לא משהו שאפשר לדחות. נזילה מהמשאבה יכולה להתפתח ממצב של "כמה טיפות" לנזילה של ממש תוך ימים. בפרט בבניינים שבהם המשאבה נמצאת בחדר שרברבות בקומת קרקע, מרתף, או ליד לוח חשמל – הנזילה יכולה לגרום נזקים נרחבים.

מה גורם לנזילות?

  • איטום מכני שנשחק: האיטום בין ציר המשאבה לגוף שלה – אלמנט מתכלה שצריך החלפה כל כמה שנים. כשהוא נשחק, מים מתחילים לטפטף מסביב לציר. זו נזילה שמתחילה קטנה ומתגברת.
  • סדק בגוף המשאבה: קירות המשאבה עשויים ממתכת ויכולים להיסדק בגלל קורוזיה, בפרט במים עם pH חומצי או מינרלים גבוהים.
  • חיבורי צינור רפויים: הברגים שמחברים את המשאבה לצינורות מתרופפים עם הזמן – בפרט בגלל הרעידות. בדיקה והידוק פשוטים אך חשובים.
  • נזילה מברז ניקוז: בתחתית המשאבה יש לרוב ברז לניקוז לצורכי תחזוקה. אם הוא נפתח חלקית בגלל לחץ, מופיעה נזילה.

ועד הבית צריך לתעד: איפה בדיוק הנזילה (מהחיבור? מהגוף? מהציר?), מתי ראו אותה לראשונה, ואם היא מתגברת או יציבה. הטכנאי יוכל לאבחן הרבה יותר מהר עם מידע זה.

מה אסור לעשות: לא לאטום נזילה ממשאבה עם סיליקון ביתי. זה פתרון שמסתיר את הבעיה ולא מטפל בה, ויכול לגרום לנזק גדול יותר כשהנזילה מתחדשת מתחת לאיטום. נזילה ממשאבה מחייבת פתיחת הגוף ובדיקת חלקיה הפנימיים.

משאבה שלא מגיבה לפקודות – בעיות חשמל ובקרה

ועד בית שמנסה להפעיל את המשאבה ולא מקבל תגובה – בודק מיד אם יש חשמל. אבל לפעמים הבעיה מסובכת יותר: יש חשמל, אין רעשים, אין ריצה. מה קורה?

לקריאת המאמר >>  איך עובדת משאבת סחרור למים חמים בבניין משותף

הסיבה הנפוצה: נתיך או מפסק (contactor) שנפגע. לכל משאבה גדולה יש מפסק הגנה עצמאי בלוח החשמל של חדר המשאבות או חדר השרברבות. מפסק שקפץ בגלל עומס יתר – יכניס את המשאבה ל"מצב מנוחה" הגנתי. הפתרון הפשוט: לאפס את המפסק. אבל – חשוב! – אם הוא קפץ, יש סיבה. אסור לאפס שוב ושוב בלי לברר מה גרם לקפיצה. יכול להיות עומס מכני (קיפאון), יכול להיות קצר חשמלי, יכול להיות מתח נמוך מהרשת.

בעיה שנייה: בקר דיפרנציאלי שמשתבש. בבניינים שיש בהם מערכת סולארית מרכזית, הבקר הדיפרנציאלי מפעיל את משאבת הסחרור לפי הפרש הטמפרטורות בין הקולטים בגג לבין הדוד. אם חיישן טמפרטורה אחד מקולקל – הבקר "מאמין" שאין הפרש טמפרטורה, ולא מפעיל את המשאבה גם כשיש שמש חזקה. בבניינים רבים זה גורם לאי-הבנות: "למה אין מים חמים? הרי השמש קופחת היום!" – כי הבקר לא מקבל מידע נכון מהחיישן.

מה ועד הבית יכול לבדוק? בלוח הבקרה של המערכת (אם יש לכם גישה) – בדקו את קריאות הטמפרטורה. החיישן בגג אמור להראות ערכים גבוהים (55-80 מעלות) בשעות שמש. אם הוא מראה 0 או ערכים כמו -40 – החיישן ניתק. ציינו זאת לטכנאי.

בעיה שלישית שפחות מכירים: נפילות מתח בשעות עומס. בבניינים ישנים, כשמתח הרשת יורד ל-200 וולט ומטה, מנוע המשאבה "מסרב" להתניע כדי להגן על עצמו. זה מתרחש לרוב בשעות שיא – שעות אחה"צ בקיץ. הפתרון ארוך טווח הוא בדיקת עמוד החשמל של הבניין.

מה ועד הבית צריך לבדוק כל 3 חודשים – רשימת פעולות

עובדה שכל טכנאי יאשר: 80% מהתקלות הגדולות במשאבת סחרור היו ניתנות למניעה עם תחזוקה בסיסית. ועד בית שיאמץ את הרשימה הבאה יחסוך קריאות שירות וכסף רב.

  1. בדיקת ריצה וקול: אחת לחודש, בשעה שבה המשאבה פועלת לפי הלו"ז – עמדו ליד המשאבה ושמעו. ריצה תקינה = זמזום שקט. חריגה מזמזום רגיל = תיעוד ושיחה עם טכנאי.
  2. בדיקת נזילות: הסתכלו בתחתית גוף המשאבה ועל רצפת חדר השרברבות. כתם עגול לח = נזילה שמתחילה. צלמו ושמרו תאריך.
  3. ניפוח אוויר: כל חצי שנה (לפני תחילת חורף ולפני קיץ) – ניפוח ברזי האוויר בנקודות הגבוהות של הלולאה.
  4. בדיקת שעון/בקר: וודאו שהשעון מוגדר לשעה הנכונה. לאחר שינוי שעון עונתי – תמיד בדקו.
  5. חיבורים ובורגים: אחת לשנה – בדקו שכל ברגי החיבור בין המשאבה לצינורות מהודקים. ויברציה ממשאבה יכולה לרפות ברגים לאורך זמן.
  6. ניקוי מסנן: אם יש מסנן לפני כניסת המשאבה – נקו אותו. חומרים מצטברים במסנן גורמים לפגיעה בלחץ כניסה ולקביטציה.
  7. בדיקת נוזל גליקול: אם המערכת שלכם היא מסוג "מעגל סגור עם גליקול" (נפוץ בבניינים ישנים) – בדקו ריכוז גליקול פעם בשנה. גליקול מתדלל עם הזמן ומאבד את תכונות ההגנה שלו.

ועדי בתים שמיישמים תחזוקה שגרתית מדווחים על פחות תקלות חריגות, עלויות תיקון נמוכות יותר, ושביעות רצון גבוהה יותר מהדיירים. משאבת סחרור מים חמים מבית ישי מגיעה עם ייעוץ מלא על לוחות הזמנים המומלצים לתחזוקה – כדי שועד הבית ידע בדיוק מה לעשות ומתי.

מתי לקרוא לטכנאי – ומה לדווח לו בשיחה

ישנם מצבים שבהם ועד הבית לא צריך לנסות לפתור לבד – וחשוב לזהות אותם מהר. קריאה לטכנאי בזמן מונעת נזק גדול יותר:

  • ריח חרוך סביב גוף המשאבה או לוח החשמל שלה – סכנת שריפה, הפסיקו חשמל מיידית וקראו לטכנאי
  • נזילה שמתגברת תוך שעות – לא ממתינים
  • משאבה שמפסיקה לעבוד בלי סיבה ברורה – ולאחר שאיפסתם מפסק היא נכבית שוב – בעיה שצריכה אבחון
  • רעש מתכתי חריף שלא היה קיים – חשש לנזק מכני
  • מים חמים שהפסיקו להגיע לקומות גבוהות לאחר שהיו זמינות – לא אוויר לכוד רגיל

כשאתם מתקשרים לטכנאי – הכינו את המידע הבא: מתי התחילה הבעיה, אילו קומות מושפעות, אילו רעשים שמעתם, האם היו עבודות שרברבות לאחרונה, ואם יש לכם גישה ללוח הבקרה – מה הטמפרטורות שהוא מראה. מידע כזה חוסך לטכנאי שעת אבחון שלמה.

בישי, שירותי מערכות סולאריות לוועדי בתים עם ניסיון מ-2003, כל טכנאי מגיע עם ניסיון ספציפי במערכות מים מרכזיות לבניינים משותפים – ויודע לקרוא את הסימנים שתיארתם בדיוק. אם גם בבניין שלכם משאבת הסחרור גורמת לכאב ראש – צרו קשר ב-050-7773311 ונחזיר לכם את השקט מהדיירים.

שתפו, ועזרו לחבר/ה !

היי חברים, כאן ישי, משנת 2003 אני מתעסק אך ורק במערכות סולאריות. לייעוץ חינם דברו איתי בנייד הישיר שלי בלחיצה על אחד מהכפתורים למטה 24/6

אולי יעניין אותך גם:

נשמח לעזור בכל שאלה

השאירו פניה

דילוג לתוכן