חשבוילר

תפריט

מה קורה לאחריות אחרי שהמערכת הועברה או פורקה והורכבה מחדש על ידי קבלן אחר

למה העברה או פירוק והרכבה מחדש עלולים לבטל את אחריות היצרן


טכנאי בודק חיבורי מערכת מים חמים סולארית על גג בניין משותף בישראל
בדיקת חיבורים אחרי העברת מערכת סולארית

ועד הבית החליט להעביר את המערכת הסולארית: אולי בגלל שיפוץ הגג, אולי בגלל פינוי של חלק מהמעטפת, ואולי כי הקולטים פשוט ישבו במקום לא נוח. קבלן אחר פירק, הזיז והרכיב מחדש. שבועיים אחר כך יש נזילה, והשאלה הראשונה שכל חבר ועד שואל היא: מי משלם עכשיו? התשובה תלויה כמעט תמיד במה שנעשה לפני הפירוק, לא אחריו. אם אתם עומדים בפני צעד כזה, כדאי להכיר את אחריות מורחבת למערכת סולארית עוד לפני שמישהו עולה לגג עם כלי עבודה.

אחריות יצרן נכתבת על מערכת במצב מסוים: מותקנת לפי הוראות היצרן, על ידי מתקין מוסמך, באתר שהוגדר. כשמפרקים ומרכיבים מחדש, כל אחד משלושת התנאים האלה עלול להשתנות. היצרן יכול לטעון שההרכבה החדשה לא עמדה בהנחיות, שהמתקין לא היה מורשה מטעמו, או שנגרם נזק בזמן הפירוק שלא קשור לליקוי ייצור. טענות כאלה לא תמיד מוצדקות, אבל בלי תיעוד קשה להפריך אותן.

יש גם שכבה חוזית. חלק מהיצרנים מציינים במפורש בתעודת האחריות שהעברת המערכת למיקום אחר מבטלת אותה, ואחרים דורשים הודעה מראש או אישור בכתב. מי שלא קרא את התעודה לפני הפירוק גילה את זה בדרך הקשה. לכן הצעד הראשון הוא לא להזמין קבלן, אלא להוציא את תיק המוצר ולקרוא אותו עד הסוף, כולל האותיות הקטנות בסוף העמוד.

החדשות הטובות הן שהחוק מגן עליכם בחלק מהמקרים. לפי התקנות בישראל, מתקין מערכת סולארית מחויב לספק אחריות מקיפה של שנתיים לפחות ולמסור תיק מוצר הכולל אישורי חשמלאי מוסמך. האחריות הזאת היא של המתקין המקורי על ההתקנה, והיא נפרדת מאחריות היצרן על הציוד. בפירוק והרכבה מחדש על ידי גורם אחר, שתי האחריויות נכנסות למתח: המתקין המקורי יטען שנגעו בעבודה שלו, והקבלן החדש יטען שהוא לא אחראי למה שהיה קודם.

בבניין משותף זה מסתבך עוד יותר, כי הבעלות על המערכת שייכת לכלל הדיירים, והחלטה על העברה מחייבת אישור של האספה. אם ההחלטה התקבלה בלי לבדוק את תנאי האחריות, ייתכן שהוועד לקח על עצמו סיכון שהדיירים לא ידעו עליו. גם פרוטוקול של האספה, שמראה שנשקלו האפשרויות, יעזור לכם אם תתעורר מחלוקת.

אחריות המעביר על ההרכבה

הקבלן שפירק והרכיב מחדש לוקח על עצמו אחריות משלו, גם אם אף אחד לא אמר זאת בקול. לפי העיקרון הכללי של דיני החוזים, מי שמבצע עבודה צריך לבצע אותה בצורה מקצועית ולעמוד מאחוריה. אבל כדי שתוכלו לדרוש ממנו תיקון, צריך שיהיה כתוב מה הוא התחייב לבצע ובאיזו תקופה.

הטעות הנפוצה היא להסתפק בהצעת מחיר של שורה אחת: "העברת מערכת סולארית, כולל חיבורים". הצעה כזאת לא אומרת כלום על אחריות. בקשו מהקבלן מסמך שמפרט שלושה דברים: מה בדיוק הוא מפרק ומרכיב, מה תקופת האחריות על העבודה שלו, ומה מכוסה בה. אם הוא מסרב לתת אחריות בכתב, זה סימן שאומר הרבה.

הנזילות הן הסיכון המרכזי. הרבה פעמים נזילה במערכת מים סולארית מגיעה משסתום או מחיבור רופף ולא מגוף הדוד עצמו. פירוק והרכבה מחדש הם בדיוק הרגע שבו חיבורים נפתחים ונסגרים, ולכן כל מי שיתקשר אליכם אחרי ההעברה עם טענה על נזילה יעלה שאלה פשוטה: מי נגע בחיבורים? אם הקבלן החדש הוא זה שפתח אותם, האחריות עליו. זה עוד יותר ברור כשיש תיעוד.

כדאי לדעת גם מה הקבלן לא אחראי עליו בדרך כלל. נזק שהיה קיים לפני הפירוק, בלאי שהצטבר בקולטים, צנרת ישנה שנפרצה בגלל הלחץ של הפירוק: כל אלה עלולים להיות מחוץ לאחריות שלו אם לא תיעדתם את המצב מראש. לכן מי שמעביר מערכת בת עשר שנים צריך להבין שהיא לא תחזור לתפקד כמו חדשה רק בגלל שהוצבה במקום חדש.

עוד נקודה שוועדי בתים מפספסים: האחריות של הקבלן מכסה את העבודה שלו, אבל לא בהכרח את הציוד שהוא לא סיפק. אם נשבר קולט בזמן ההרכבה, השאלה מי אחראי לנזק תלויה במה שנקבע בחוזה. בקשו שייכתב מפורשות שנזק לציוד שנגרם בזמן הפירוק וההרכבה הוא באחריות הקבלן המבצע, ושהוא מחזיק פוליסת ביטוח תקפה לעבודה בגובה.

רכיבים חדשים מול ישנים: מה קורה לכל חלק במערכת


השוואה בין רכיבים חדשים וישנים במערכת סולארית לאחר העברה
רכיבים חדשים מול ישנים

לא כל חלק במערכת סולארית מתנהג אותו דבר בהעברה. יש רכיבים שאפשר לפרק ולהרכיב בלי בעיה, ויש כאלה שאחרי פירוק אחד כבר לא כדאי להחזיר אותם. הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים הנפוצים:

לקריאת המאמר >>  מה מבטל אחריות על מערכת סולארית: 7 טעויות של דיירים וועדי בתים שעולות ביוקר
רכיב אפשר להשתמש שוב? מה קורה לאחריות
קולטי שמש בדרך כלל כן, אחרי בדיקת אטימות אחריות יצרן עשויה להישאר, בתנאי שהקולטים לא נפגעו בפירוק
מיכל אגירה תלוי בגיל ובמצב הציפוי הפנימי אחריות היצרן לרוב מוגבלת לאחר הזזה
משאבת סחרור כדאי להחליף אם עברו שנים רכיב חדש מקבל אחריות חדשה
תרמוסטט דיפרנציאלי עדיף להחליף רכיב חדש מקבל אחריות חדשה
שסתומים וחיבורים להחליף כמעט תמיד הקבלן המבצע אחראי עליהם
צנרת תלוי בגיל ובחומר אחריות על הצנרת החדשה בלבד

העיקרון פשוט: רכיב חדש מגיע עם אחריות חדשה משלו, ורכיב ישן ממשיך לשאת את הגיל שלו. הכי נוח לוועד שמבצע העברה להחליף את כל החלקים הקטנים והזולים, כמו שסתומים, אטמים וחיבורים, ולהשאיר את הגדולים והיקרים. זה גם הגיוני כלכלית, כי עלות החלפת חיבור זניחה לעומת עלות נזילה שנתגלתה אחרי שהכול כבר סגור.

הגיל של המערכת משחק תפקיד מרכזי. קולטים במערכת סגורה (עם מחליף חום) מחזיקים 40-50 שנה, ובמערכת פתוחה 10-15 שנה. מערכת פתוחה שכבר עברה את שנתה העשירית ועומדת להיות מפורקת ומורכבת מחדש היא כנראה בשלב שבו כדאי לשקול החלפה של חלקים משמעותיים, ולא רק הזזה. אחרת תשלמו על פירוק והרכבה, ובעוד שנתיים תשלמו שוב על תיקון.

אם המערכת יושבת על גג שהוחלף או שופץ, יש גם שאלה של הגג עצמו. עובדי התקנה שדורכים על ממברנה חשופה יכולים לגרום נזק. ממברנת PVC ויריעות ביטומן ישנות נפגעות מנזקי דריכה ב-20-30% מהמקרים בהתקנת לוחות סולאריים ללא הכנה מוקדמת. בהעברה של מערכת, כשהקבלן מסתובב על הגג עם ציוד כבד, הסיכון הזה אמיתי, וכדאי לקבוע מראש מי אחראי לתיקון אם הגג ייפגע.

תיעוד לפני ואחרי: מה צריך לצלם ולשמור

תיעוד הוא ההבדל בין ועד שיכול להוכיח את טענתו לבין ועד שנשאר עם מילה מול מילה. הכלל פשוט: מה שלא מצולם ולא כתוב, לא קרה. ההכנה לוקחת שעה אחת לפני ההעברה, והיא יכולה לחסוך אלפי שקלים של מחלוקת אחר כך.

לפני הפירוק כדאי להכין את הדברים הבאים:

  • תיק המוצר המקורי: תעודת אחריות, חשבונית, אישור חשמלאי, הוראות התקנה.
  • צילומים וסרטונים של המערכת כשהיא עובדת: הקולטים, המיכל, הצנרת, החיבורים ולוח הבקרה.
  • קריאת טמפרטורות ולחץ בנקודות הראשיות, כולל תאריך ושעה.
  • רשימה כתובה של כל התקלות הקיימות, גם הקטנות, כדי שלא יוסבו אחר כך לקבלן החדש.
  • מספרים סידוריים של הרכיבים הראשיים, מצולמים מקרוב.

בזמן העבודה, בקשו שהקבלן יצלם את שלבי הפירוק וההרכבה. קבלן רציני לא יתנגד, כי זה מגן גם עליו. במיוחד צריך לצלם את החיבורים לפני שהם נפתחים ואחרי שהם נסגרים, ואת בדיקת הלחץ שמראה שאין דליפה. מי שמתמודד עם בעיה דומה ימצא מידע נוסף במדריך על תיקון דחוף על ידי טכנאי חיצוני.

אחרי ההרכבה חשוב לקבל מהקבלן דוח מסירה חתום. הדוח צריך לכלול רשימה של מה שבוצע, הרכיבים שהוחלפו, בדיקות הלחץ שנעשו ותקופת האחריות על העבודה. חשוב גם לבקש אישור חשמלאי מוסמך על הרכיבים החשמליים, כי בלעדיו הביטוח עלול לסרב לכסות נזק עתידי.

את כל המסמכים כדאי לשמור בתיקייה אחת שעוברת מוועד לוועד. הרכב הוועד משתנה, והידע על מה נעשה במערכת נעלם יחד עם מי שהחזיק בו. מי שמתחזק את המערכת בהמשך, בין אם זה הצוות של מומחי מערכות מים סולאריות לבניינים משותפים ובין אם כל גורם אחר, יעריך תיק מסודר.

שאלות לשאול לפני ההעברה


רשימת שאלות לוועד הבית לפני העברת מערכת סולארית
שאלות לפני ההעברה

לפני שמסכימים להצעה, כדאי לשבת עם חברי הוועד ולעבור על רשימת שאלות. חלקן מופנות ליצרן, חלקן לקבלן, וחלקן לוועד עצמו. רשימה מסודרת מונעת מצב שבו מגלים באמצע העבודה שדבר חשוב לא נבדק.

  1. שאלה ליצרן או ליבואן: האם העברת המערכת למיקום חדש משפיעה על האחריות, ובאילו תנאים היא נשמרת? בקשו תשובה בכתב.
  2. שאלה למתקין המקורי: האם הוא מוכן לבצע את הפירוק וההרכבה בעצמו, או לפחות לאשר בכתב את הקבלן החדש?
  3. שאלה לקבלן החדש: האם יש לו ניסיון עם מערכות מרכזיות בבניינים משותפים, והאם הוא מכיר את הדגם הזה?
  4. שאלה על ביטוח: האם פוליסת הבניין מכסה נזק שיקרה במהלך העבודה, ואיזו פוליסה מחזיק הקבלן?
  5. שאלה על לוחות זמנים: כמה זמן הדיירים יהיו בלי מים חמים, ומה קורה אם העבודה מתארכת?
  6. שאלה על רכיבים: אילו חלקים יוחלפו בחדשים, ואיזו אחריות מקבל כל אחד?
לקריאת המאמר >>  אחריות מורחבת למערכת סולארית בבניין משותף: מה היא מכסה ולמי כדאי

התשובות צריכות להגיע בכתב. שיחת טלפון שבה הקבלן אמר "אין בעיה, הכול מכוסה" לא שווה הרבה כשמגיע הרגע של המחלוקת. מייל קצר שמסכם את ההבנות מספיק, כל עוד הוא נשלח ומתקבל אישור.

יש עוד שאלה שכדאי לשאול את עצמכם: האם ההעברה באמת נחוצה, או שאפשר להימנע ממנה. לפעמים שיפוץ בגג דורש להזיז את הקולטים רק כמה מטרים, ואפשר לתכנן אותו כך שרוב המערכת תישאר במקומה. במקרים אחרים, כשהבניין עובר תהליך של העברת מערכת סולארית בפינוי ובינוי, ההעברה היא בלתי נמנעת, ושם כל שלב דורש תכנון מוקדם יותר ויותר תיעוד.

ועוד דבר אחד לפני שחותמים: בדקו אם הקבלן מוכן להיות נוכח בבדיקה הסופית יחד עם נציג הוועד. בדיקה משותפת, עם מדידת לחץ וטמפרטורה מול כל הדיירים או מי שמייצג אותם, סוגרת את הפינה של "זה עבד כשעזבנו". היא גם יוצרת נקודת זמן ברורה שממנה מתחילה האחריות על ההרכבה החדשה.

מי אחראי כשמשהו מתקלקל אחר כך

הרגע שבו משהו מתקלקל הוא הרגע שבו כל הנייר שאספתם מתחיל להועיל. השאלה של האחריות היא שאלה של סיבה: מה גרם לתקלה, ומי נגע במה. הסיבה קובעת את האחראי, ולא התאריך או התחושה.

נניח שהמערכת הורכבה מחדש, ואחרי חודשיים יש ירידה בלחץ. אם מדובר בחיבור שהקבלן החדש פתח וסגר, האחריות עליו, והיא תקפה כל עוד התקופה שנקבעה בחוזה לא הסתיימה. אם מדובר בתקלה בקולט שלא הוזז, ייתכן שהאחריות עדיין אצל היצרן. ואם התקלה נובעת מבלאי של רכיב ישן שנשאר, כנראה שאף אחד לא אחראי, ושם נכנסת התחזוקה השוטפת.

במצבים לא ברורים, כשגם היצרן וגם הקבלן מצביעים אחד על השני, הדרך הנכונה היא לתעד ולקבל חוות דעת מקצועית עצמאית. בדיקה של איש מקצוע שמבין בבניינים משותפים יכולה להצביע על מקור התקלה, ועם חוות דעת כתובה הרבה יותר קל לנהל משא ומתן. גם אם לא מגיעים לבית משפט, חוות דעת טובה מקצרת את המחלוקת.

חשוב להבין גם את הגבול של מה שאפשר לדרוש. אחריות לא הופכת מערכת ישנה לחדשה. מערכת ותיקה תדרוש תחזוקה והחלפות בכל מקרה, ואין קבלן שמתחייב לכסות את כל מה שמתבלה בגלל הגיל. מי שמצפה לזה יתאכזב.

הדרך להפחית את הסיכון היא לחבר את ההעברה לתוכנית אחריות ושירות מסודרת. אחריות מורחבת למערכת המים החמים מאפשרת לוועד לדעת שיש גורם אחד שאחראי על המערכת כולה אחרי ההעברה, ולא לנהל חקירה בין כמה גורמים בכל פעם שמשהו משתבש. זה חשוב במיוחד בבניין עם הרבה דיירים, שבו נזילה אחת או הפסקת מים חמים מייצרת מיד לחץ על הוועד. אפשר להיעזר גם בצוות ישי למערכות סולאריות כדי לקבל חוות דעת על המצב לפני שמתחילים.

שלושה דברים שווה לקחת מכאן. קודם כול, לקרוא את תעודת האחריות לפני שמזמינים קבלן. שנית, לתעד הכול לפני ואחרי. ושלישית, לקבל מהקבלן החדש התחייבות כתובה, עם תקופה ותנאים. מי שעושה את שלושת הצעדים האלה מגיע לרגע התקלה, אם יגיע, עם יד חזקה.

שאלות נפוצות

האם העברת המערכת מבטלת אוטומטית את אחריות היצרן?

לא תמיד. זה תלוי בתנאי תעודת האחריות של הדגם הספציפי. חלק מהיצרנים מבטלים אחריות אם ההעברה בוצעה בלי אישורם או על ידי מתקין לא מורשה, וחלקם ממשיכים לכסות ליקויי ייצור. הדרך היחידה לדעת היא לפנות ליצרן או ליבואן ולקבל תשובה בכתב לפני תחילת העבודה.

מי אחראי אם הנזילה מופיעה בחיבור שהקבלן החדש הרכיב?

הקבלן שביצע את ההרכבה אחראי לעבודה שלו, בתנאי שהאחריות מתועדת בחוזה או בדוח המסירה. לכן כדאי לוודא שיש מסמך כתוב שמפרט מה הקבלן ביצע ולכמה זמן הוא מתחייב. בלי מסמך כזה, ההוכחה נעשית קשה יותר.

האם כדאי להחליף רכיבים בזמן ההעברה במקום להשתמש בישנים?

במקרים רבים כן, בעיקר בחלקים הקטנים כמו שסתומים, חיבורים ותרמוסטט, ובמערכות שכבר עברו כמה שנים. רכיב חדש מקבל אחריות חדשה, והעלות שלו קטנה ביחס לעלות של תקלה אחרי שהכול כבר הורכב. רכיבים גדולים כמו המיכל נבדקים לפי מצבם.

מה עושים אם היצרן והקבלן מאשימים זה את זה?

מתעדים את התקלה, מזמינים חוות דעת מקצועית עצמאית שקובעת את מקור הנזק, ומעבירים אותה לשני הצדדים בכתב. חוות דעת כזאת היא כלי הלחץ היעיל ביותר של הוועד, ולרוב מקצרת את המחלוקת בלי צורך בהליך משפטי.

שתפו, ועזרו לחבר/ה !

השאירו פניה

דילוג לתוכן