חשבוילר

תפריט

צריכת החשמל של משאבת סחרור: האם זה משתלם לבניין

צריכת החשמל של משאבת הסחרור: המספרים האמיתיים


טכנאי בודק משאבת סחרור על גג בניין מגורים עם דוד שמש מרכזי
בדיקת משאבת סחרור בבניין משותף – מדידת צריכת חשמל וכיול בקרה

כשועד בית שוקל להתקין משאבת סחרור, השאלה הראשונה שעולה היא בדרך כלל לא "האם זה שווה?" – היא "כמה זה יעלה לנו בחשמל?"
זו שאלה נכונה לחלוטין. משאבת סחרור לבניין משותף היא מכשיר שעובד רוב שעות היום – ואם בוחרים את הדגם הלא נכון, החשמל שהיא צורכת יכול להפוך להפתעה לא נעימה בחשבון החשמל של הבניין.

האמת היא שההבדל בין סוג לסוג הוא עצום. מומחי מערכות מים סולאריות לבניינים משותפים כבר מזמן מבינים שהשאלה לא היא "משאבת סחרור – כן או לא?" אלא "איזה סוג של משאבת סחרור מתאים לבניין שלכם?" – כי התשובה לשאלה הזו קובעת אם אתם חוסכים כסף או מוציאים אותו.

הבעיה השכיחה היא שוועדים רבים מתקינים את המשאבה הכי זולה שמצאו – לא מבינים שהמחיר הנמוך בהתקנה מתורגם לחשמל יקר לשנים קדימה. משאבה שעולה ₪400 פחות בקנייה, אבל צורכת ₪600 יותר בחשמל כל שנה, היא עסקה גרועה לוועד. הבחירה הנכונה מחייבת להבין את ההבדל הטכני בין שני הסוגים העיקריים.

בוא נפרק את המספרים בצורה שקופה, בלי עיגולים נוחים ובלי מכירות: נראה כמה כל סוג צורך, כמה זה עולה בשנה, ואיך זה משפיע על ההחלטה של הוועד. כפי שהסברנו גם במדריך על משאבת סחרור רועשת: הסיבות והפתרונות, חשוב להכיר את כל ההיבטים לפני קבלת החלטה.

משאבה רציפה מול מבוקרת-ביקוש: פער של פי 20 בחשמל

יש שני עולמות שונים לגמרי במשאבות הסחרור, ואם לא מבינים את ההבדל ביניהם – קל מאוד לקנות דגם שיעלה לבניין הרבה יותר ממה שהיה צריך.

משאבה רציפה (continuous) עובדת 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. היא מחזירה מים ללא הפסקה, בין אם יש צורך בהם ובין אם הדיירים ישנים. הצריכה של דגמים נפוצים בבניינים משותפים נעה בין 60 ל-150 וואט – מה שמסתכם, לפי נתוני ביצועים בשטח, בחשבון חשמל של 80 עד 150 דולר בשנה – ובחישוב לפי תעריפי החשמל בישראל זה יכול להגיע ל-₪450-₪700 בשנה רק עבור המשאבה עצמה.

משאבה מבוקרת-ביקוש (demand-controlled) עובדת רק כשיש צורך. יש בה חיישן טמפרטורה, שעון מתכנת, כפתור קיר בדירות, חיישן נוכחות – או כל שילוב ביניהם. היא מופעלת כמה דקות לפני שימוש בפועל, ומתכבה מיד כשהמים החמים הגיעו. הצריכה של מערכת כזו היא פחות מ-5 דולר בשנה – פחות מכוס קפה.

למה? כי מערכות סחרור מבוקרות-ביקוש צורכות עד 90% פחות חשמל ממשאבה רציפה. זה לא שיפור קוסמטי – זה הבדל מהותי של פי 16 עד פי 20 בצריכת האנרגיה.

התקנת משאבת סחרור למים חמים בגישה מבוקרת-ביקוש אומרת שהוועד משלם כמעט כלום על החשמל – כי המשאבה עובדת רק כשמישהו באמת זקוק למים חמים, לא כל הלילה בלי שאף אחד ער.

חישוב עלות חשמל שנתית לבניין: טבלת השוואה


השוואת עלויות חשמל שנתיות - משאבת סחרור רציפה לעומת מבוקרת-ביקוש
עלות חשמל שנתית: משאבה רציפה (₪455-₪855) מול מבוקרת-ביקוש (₪19-₪107)

כדי שוועד הבית יוכל לקבל החלטה מושכלת, צריך מספרים קונקרטיים. הנה השוואה בין שני הסוגים, מחושבת לפי תעריפי חשמל ממוצעים בישראל (כ-₪0.65 לקוט"ש, תעריף ביתי לא בשיא):

פרמטר משאבה רציפה מבוקרת-ביקוש
צריכת חשמל (וואט) 80-150 W 80-150 W (בפעילות בלבד)
שעות פעילות ביום 24 שעות 1-3 שעות
קוט"ש שנתיים 700-1,314 קוט"ש 29-164 קוט"ש
עלות שנתית בחשמל (ישראל) ₪455-₪855 ₪19-₪107
עלות שנתית (דולר) $80-$150 פחות מ-$5
חיסכון שנתי אפשרי ₪350-₪836

רואים את ההבדל? בניין שמשלם היום ₪700 לשנה על משאבה רציפה ישנה יכול לעבור למשאבה מבוקרת-ביקוש ולשלם ₪50-₪80 בשנה בלבד. ההפרש של ₪620-₪650 לשנה כבר מכסה חלק ניכר מעלות ההתקנה.

מתי ההשקעה מחזירה את עצמה? חישוב לוועד הבית

ועדי בתים שואלים אותנו לעיתים קרובות: "בסדר, הצריכה נמוכה יותר – אבל כמה עולה המשאבה המבוקרת-ביקוש, ומתי נחזיר את ההשקעה?" שאלה נכונה לחלוטין.

עלות משאבת סחרור מבוקרת-ביקוש לבניין משותף, כולל חיישן, שעון מתכנת והתקנה, נעה בדרך כלל בין ₪1,800 ל-₪4,500 – תלוי בגודל הבניין, מורכבות הצנרת, וסוג הבקרה. המשאבה עצמה היא רכיב זול יחסית; מרבית העלות היא בהתקנה והליווי המקצועי.

לפי נתוני ביצועים בשטח, מערכת סחרור מבוקרת-ביקוש מחזירה את ההשקעה תוך 3-5 שנים. אבל זה רק מהצד של חשמל. כשמחשבים גם את החיסכון במים – שלא יורדים לביוב בזמן "הריצה" שלפני שהמים החמים מגיעים – ציר הזמן מתקצר עוד.
, כפי שהסברנו בהרחבה במדריך על משאבת סחרור רועשת: הסיבות והפתרונות

לקריאת המאמר >>  מאיץ חום ומערבל מים לדוד שמש: מתי הם משתלמים

נחשב ביחד: בניין עם 24 דירות, כל דייר מנקז ממוצע 3 ליטר פעמיים ביום שישה ימים בשבוע – מדובר ב-130,000 ליטר מים לשנה שנחסכים. בתעריפי מים בישראל, זה יכול להגיע ל-₪400-₪600 חיסכון שנתי נוסף. ביחד עם חיסכון החשמל, החזר ההשקעה הריאלי הוא לרוב 2-3 שנים בבניין בינוני.

עוד נקודה שוועדים לא תמיד מביאים בחשבון: משאבה רציפה ישנה שמוחלפת מייצרת גם חיסכון בתחזוקה. משאבה שעובדת 24/7 חווה בלאי פי עשרה מיחידה שעובדת שעתיים ביום – כלומר עלות השירות והחלפת חלקים לאורך הזמן נמוכה משמעותית.

דוגמה מעשית: בניין של 20 דירות בתל אביב, שמונה קומות, עם משאבה רציפה ישנה בת שמונה שנים. בדיקה של מד החשמל גילתה צריכה של 120 וואט ברציפות – כ-₪820 בשנה בחשמל. לאחר החלפה למשאבה מבוקרת-ביקוש עם שעון מתכנת וחיישן טמפרטורה, הצריכה ירדה לשעתיים-שלוש ביום בשיאי הבוקר והערב – ₪70 בשנה. חיסכון שנתי: ₪750. המשאבה החדשה עלתה ₪2,400 כולל התקנה. החזר השקעה: שלוש שנים ושלושה חודשים בדיוק.

מה מייצר עלות חשמל גבוהה – ואיך לאבחן אותה


לוח זמנים מומלץ להפעלת משאבת הסחרור לעומת שעות פעילות מערכת סולארית מרכזית
תיאום שעות פעילות משאבת הסחרור עם מערכת סולארית מרכזית – מניעת ירידת טמפרטורה בצינורות

לא כל משאבת סחרור צורכת יותר ממה שאמורה. אבל ישנם כמה מצבים שגורמים למשאבה להסתובב בלי סיבה וליצור עלויות מיותרות. ועד בית שמבין אותם יכול לזהות בעיה לפני שהיא מתנפחת לחשבון חשמל מפתיע.

כיול תרמוסטט שגוי: אם סף הטמפרטורה שבו המשאבה מופעלת מוגדר גבוה מדי (למשל 55 מעלות במקום 45), המשאבה מופעלת לעיתים קרובות יותר – כי המים "מתקררים" לפי ההגדרה מהר יותר. כיול נכון חוסך פעילות מיותרת.

צינור החזרה ללא בידוד: בבניין שבו צינור ההחזרה עובר ליד חלל קר – כמו חנייה תת-קרקעית, מחסנים ללא חימום, או גג פתוח – המים מאבדים חום מהר יותר. המשאבה מפצה על ידי פעולה תכופה יותר. בידוד הצינורות עשוי לחצות את זמן הפעלת המשאבה לחצי.

משאבה ישנה בעלת צריכה גבוהה: משאבות מהדור הישן, מה-1990s ו-2000s, לא היו מתוכננות ליעילות אנרגטית. דגמים חדשים ממשפחת Class A (לפי תקן אירופי EEI) צורכים 30-50% פחות מהדגמים הישנים אפילו באותם תנאי עבודה.

בקרה שבורה או חיישן מת: משאבה מבוקרת-ביקוש שהחיישן שלה התקלקל ממשיכה לפעול כאילו היא רציפה – כלומר 24/7, כולל בלילה. הוועד שם לב לכך רק כשחשבון החשמל עולה. זה מקרה לתיקון משאבת סחרור מיד – לא לדחות.

הדרך הפשוטה לבדוק: מדדו את הצריכה של המשאבה בלילה בין 2:00 ל-5:00, שעות שבהן אף אחד לא משתמש במים. אם המשאבה עדיין פועלת – יש כאן בעיה בבקרה שצריך לטפל בה.

פתרונות מים חמים לבניין משותף כוללים תמיד בדיקת מצב הבקרה הקיימת לפני כל המלצה – כי לפעמים הבעיה היא לא המשאבה עצמה אלא הלוגיקה שמפעילה אותה.

השפעת משאבת הסחרור על מערכת סולארית מרכזית

בבניין משותף עם מערכת סולארית מרכזית, משאבת הסחרור ממלאת תפקיד כפול: היא גם מבטיחה מים חמים מיידיים לדיירים, וגם שומרת על היעילות של הקולטים הסולאריים. אבל כאן יש ניואנס חשוב שוועדים לא תמיד מבינים.

קולטי שמש מרכזיים מחממים מים בשעות הבוקר והצהריים. אם משאבת הסחרור עובדת גם בשעות אלה ללא היגיון – היא יכולה להזרים מים קרים לצינורות החמים ולהוריד את הטמפרטורה הממוצעת של המים בדוד. כתוצאה, הדוד החשמלי האחורי נאלץ לפצות – וזה עולה כסף.

מערכת סחרור חכמה במערכת סולארית מרכזית מתואמת עם שעת ההפעלה של הקולטים: היא נמנעת מלפעול בשעות החימום הסולארי הפעיל (בדרך כלל 9:00-15:00 בקיץ ו-10:00-14:00 בחורף), ומפעילה את הסחרור בשעות שבהן המים כבר מלאים ואין פעילות קולטים. כך הסולארי מחמם יעיל, ומשאבת הסחרור עושה את תפקידה בלי להפריע.

בבניין שבו המשאבה לא מתואמת עם המערכת הסולארית, ראינו עלייה של עד ₪200-₪300 לשנה בחשמל של הדוד הגיבוי. זה חבל – כי המערכת הסולארית אמורה לחסוך כסף, לא לאבד אותו.

ישי מערכות מים סולאריות מתמחה בתיאום בין שתי מערכות אלה. בכל התקנה של משאבת סחרור בבניין עם מערכת סולארית, הבדיקה הראשונה היא מיפוי שעות הפעלת הקולטים – ורק אחרי זה הגדרת לוח הזמנים של המשאבה בהתאם.

מה צריך לבדוק לפני שבוחרים משאבת סחרור לבניין

ועד בית שרוצה להיות מודע לפני שמתקשר לאיש מקצוע יכול לעשות כמה בדיקות עצמאיות שיחסכו זמן ויאפשרו שיחה מקצועית יותר עם הטכנאי.

לקריאת המאמר >>  חיישנים (רגשים) במערכת סולארית: תפקידם ומתי מחליפים

  1. בדקו את המשאבה הקיימת: האם יש לה שלט, שעון מתכנת, חיישן טמפרטורה? האם כתוב עליה "continuous" או "timer-controlled"? מדגמים ישנים אין בדרך כלל בקרה.
  2. מדדו את צריכת החשמל: לוקחים מד חשמל פשוט (Kill-A-Watt, ₪40-₪80 בחנות חשמל) ומחברים את המשאבה אליו 48 שעות. מכפילים בתעריף – מקבלים עלות שנתית.
  3. בדקו את צינור ההחזרה: האם הצינור מבודד לאורכו כולו? האם הוא עובר דרך חנייה קרה או מחסן? בידוד לקוי מגדיל את הפעלת המשאבה ב-30-50%.
  4. שאלו כמה קומות בבניין ומה המרחק מהדוד לדירה הרחוקה: ככל שהמרחק גדול יותר, חשיבות הסחרור גדלה – וכך גם ההצדקה לדגם עם בקרה חכמה.
  5. בדקו אם יש מערכת סולארית מרכזית: אם כן, חובה לתאם את לוח הזמנים של המשאבה עם שעות פעילות הקולטים.
  6. בדקו את חשבון החשמל של הבניין ב-12 החודשים האחרונים: חיפוש אחר עלייה לא מוסברת של ₪300-₪600 בשנה? יכול להיות שמשאבת הסחרור פועלת כרציפה בלי שהכרתם בכך.

כל אחת מהנקודות האלה יכולה לשנות את המלצת הטכנאי. ועד שמגיע עם המידע הזה לפגישה מקצר את תהליך האבחון ומאפשר לקבל הצעה מדויקת יותר.

שאלה שחוזרת הרבה: "הצינורות שלנו ישנים – האם משאבת סחרור תגרום לאבנית ולנזקים?" תשובה קצרה – לא. משאבת הסחרור לא משנה את הלחץ ולא מגדילה את קצב הזרימה של המים בצינורות; היא פשוט מחזיקה אותם חמים ומניעה אותם לאט בקו ההחזרה. בניינים עם צנרת ישנה בת 30-40 שנה משתמשים בהן בהצלחה. הבעיה עם אבנית נוצרת בדרך כלל מסיבות אחרות – קשיות מים גבוהה, טמפרטורות קיצוניות בדוד – ולא ממשאבת הסחרור עצמה.

עוד טיפ מעשי לוועד: אם הבניין שלכם מחובר לדוד שמש מרכזי וגם לדוד חשמלי גיבוי, ודאו שהמשאבה מחוברת לאחד מהם בלבד – לא לשניהם במקביל. חיבור כפול יוצר לחצים מנוגדים בצינור ועלול לגרום לתחלופה לא יעילה שמבטלת את יתרון המשאבה. זו טעות שרואים לפעמים בהתקנות עצמאיות שבוצעו ללא ייעוץ מקצועי.

שאלות שוועדי בתים שואלים בפועל

לאחר שנים של עבודה עם ועדי בתים בכל הארץ, ישי מערכות מים סולאריות שמעה שוב ושוב את אותן שאלות. הנה התשובות הישירות, ללא סיבובים:

  • האם הצריכה נספרת על מונה הבית? כן. המשאבה מחוברת לחשמל המשותף של הבניין. מומלץ לוודא שהיא מחוברת לשקע מבוטח עם מאמ"ס נפרד ולא לחלוקת חשמל כלשהי.
  • האם ניתן לחלק את עלות החשמל לדיירים? חשמל משאבת הסחרור נחשב חשמל משותף של הבניין. הוועד יכול לחלקו בהתאם לשטח הדירה – כמו כל הוצאה משותפת אחרת.
  • האם ניתן להוסיף שעון מתכנת למשאבה ישנה? לעיתים כן. תלוי בדגם. ישנם ממסרים חיצוניים (smart relay) שאפשר לחבר לרוב המשאבות ולהפוך אותן ל"חצי-חכמות". עלות: ₪150-₪350 להתקנה.
  • כמה זמן עומדת המשאבה? משאבה איכותית שמותקנת נכון ומקבלת שירות שנתי עומדת 10-15 שנה. משאבה זולה ללא תחזוקה – 4-7 שנים.
  • מה קורה אם המשאבה מתקלקלת? הדיירים עדיין מקבלים מים חמים – רק עם עיכוב. המשאבה לא קריטית לפעולת הדוד עצמו. אבל מומלץ לתקן מהר כי תלונות הדיירים לא מאחרות לבוא.

אם יש לכם שאלה שלא ענינו עליה כאן – שירותי מערכות סולאריות לוועדי בתים כוללים ייעוץ טלפוני ללא עלות. שיחת 10 דקות עם טכנאי מנוסה יכולה לחסוך לוועד כמה מאות שקלים בשנה.

האם זה משתלם? סיכום ועד בית

השאלה שבכותרת מקבלת תשובה פשוטה: תלוי איזה דגם בחרתם.

משאבה רציפה ישנה שעובדת 24/7 – לא. היא גוזלת ₪450-₪855 בשנה בחשמל, בנוסף על הוצאות תחזוקה גבוהות יחסית, ובלי שהדיירים מרגישים בהכרח שיפור.

משאבת סחרור מבוקרת-ביקוש שמותקנת נכון – כן, ובמפגיע. עלות החשמל שלה שנתית היא כמעט אפסית, היא חוסכת מים, מפחיתה תלונות, ומחזירה את ההשקעה תוך שלוש שנים לכל היותר בבניין בינוני.

הכלל הפשוט: אם המשאבה שלכם עובדת בלילה כשאין שימוש – משהו לא תקין. או שהיא ישנה ורציפה ממבנה, או שהבקרה שבה. שני המצבים ניתנים לתיקון.

ישי מערכות מים סולאריות, הפועלת עם ועדי בתים בכל הארץ מאז 2003, מבצעת משאבת סחרור מים חמים מבית ישי – בדיקה, החלפה, כיול בקרה, ותיאום עם המערכת הסולארית. שיחת ייעוץ ראשונית לא עולה כלום, והבדיקה בשטח מספקת תמונה מלאה בתוך שעה.

שתפו, ועזרו לחבר/ה !

היי חברים, כאן ישי, משנת 2003 אני מתעסק אך ורק במערכות סולאריות. לייעוץ חינם דברו איתי בנייד הישיר שלי בלחיצה על אחד מהכפתורים למטה 24/6

אולי יעניין אותך גם:

נשמח לעזור בכל שאלה

השאירו פניה

דילוג לתוכן