איפה עדיין מוצאים אסבסט בבניינים ותיקים
בבניין משותף שנבנה לפני שנות התשעים יש סיכוי טוב שאסבסט עדיין נמצא איפשהו בנכס, והגג הוא המקום הראשון לחפש בו. לפני שמתכננים שיקום מערכת סולארית ישנה, כדאי להתחיל בסקר פשוט: מה בעצם יושב סביב הקולטים והדוד, ואיזה מהחומרים האלה מסוכן לגעת בו.
אסבסט הוא סיב מינרלי שהיה נפוץ מאוד בבנייה בישראל במשך עשרות שנים, כי הוא זול, עמיד באש ועמיד בפני מים. הבעיה מתחילה כשהחומר נשבר, נחתך או נשחק. אז נפלטים ממנו סיבים זעירים שאפשר לשאוף, והם מזיקים לריאות. חומר שלם ויציב, שאף אחד לא נוגע בו, מסוכן הרבה פחות. לכן השאלה בפרויקט שיקום היא בעיקר מה יקרה לחומר בזמן העבודה, ולא רק אם הוא קיים.
במבנים ותיקים אפשר למצוא אסבסט במקומות שדיירים כמעט לא שמים לב אליהם:
- גגות גליים של מחסנים, חדרי מדרגות או סככות שצמודים לגג המשותף.
- מכסי ארובות, צינורות אוורור ותעלות ניקוז מצמנט אסבסט.
- מעטפות של חדרי מכונות וארגזי הגנה סביב צנרת על הגג.
- יריעות איטום וריצוף ישנים בגגות שטוחים, שחלקם הכילו סיבי אסבסט.
- בידוד של צנרת ישנה ושל מיכלי אגירה בחדרים טכניים.
ועד בית שמקבל הצעת מחיר לשיקום צריך לשאול את הקבלן ישירות: האם בדקתם מה החומר שמסביב למערכת? קבלן רציני ישאל את השאלה הזו בעצמו כבר בביקור הראשון. אם הוא לא שאל, כדאי לעצור ולהבין למה. אפשר גם לעבור על מסמכי הבניין, על התכניות המקוריות ועל פרוטוקולים ישנים של הוועד. לפעמים יש שם תיעוד על עבודות קודמות בגג.
ויזואלית קשה לזהות אסבסט. לוח גלי אפור יכול להיות אסבסט, ויכול להיות גם חומר חלופי שאינו מסוכן. רק בדיקה מעבדתית של דגימה, שנלקחת בידי איש מקצוע מוסמך, נותנת תשובה אמינה. אל תדגמו בעצמכם: עצם השבירה של פיסת חומר כדי להכניס אותה לשקית עלולה לשחרר סיבים. הדרך הנכונה היא להזמין סוקר מוסמך ולא לנחש לפי המראה.
כדאי גם לזכור שגיל הבניין הוא רמז, אבל לא הוכחה. בניין משנות השמונים עם גג שעבר שיפוץ יכול להיות נקי לגמרי, ובניין מאוחר יותר שבנו בו תוספת מחומרים ממוחזרים יכול להפתיע. לכן לא משנה אם הבניין נראה ישן או חדש, הסקר הוא הצעד הראשון.
למה אסור לקדוח או לחתוך ליד אסבסט
הסכנה בעבודה סולארית היא פרקטית מאוד. כדי להתקין או לשקם מערכת צריך לעגן קונסטרוקציה, להעביר צנרת, להזיז קולטים ולפעמים להחליף חלקי מסגרת. כל הפעולות האלה כוללות קדיחה, חיתוך, שפשוף או דריכה כבדה. אם יש בסביבה לוח אסבסט, כל אחת מהן יכולה לשבור אותו ולפזר סיבים.
הפיזור לא נעצר בגג. הרוח מעבירה אבק לחצר, לחלונות הפתוחים ולמרפסות של הדיירים בקומות העליונות. פועלים שיורדים מהגג מביאים אבק על הבגדים והנעליים שלהם לחדר המדרגות. בבניין משותף כל זה נוגע בעשרות משפחות, כולל ילדים וקשישים, ולכן האחריות על הוועד כבדה יותר מאשר אצל בעל בית פרטי.
יש כמה כללים שנכונים תמיד, גם כשהקבלן אומר שהוא רק נוגע קצת:
- לא קודחים, לא חותכים ולא מנסרים אף חומר חשוד בלי תוצאת מעבדה.
- לא מנקים אסבסט בלחץ מים, במברשת או במכשיר שואב רגיל, כי כל אלה מפזרים סיבים.
- לא דורכים על לוחות גליים ישנים, כי הם נשברים בקלות ושוברים גם את מי שעומד עליהם.
- לא זורקים שברי חומר למכולת הפסולת הרגילה של הבניין.
- אם משהו כבר נשבר בטעות, עוצרים את העבודה, מפנים את האזור ומזמינים גורם מוסמך.
זה גם עניין כלכלי. עצירת עבודה באמצע, כי התברר שיש אסבסט, עולה הרבה יותר מבדיקה מראש. פועלים שכבר הוזמנו, קולטים שכבר נפרקו ודיירים שכבר נשארו בלי מים חמים הם נזק שאפשר היה למנוע בעלות של סקר קצר. עדיף לגלות את האסבסט לפני שחותמים על החוזה ולא אחרי שהעבודה התחילה.
והנקודה האחרונה: אל תסתמכו על ניסוח כמו "זה רק כיסוי". גם כיסוי של צינור או מסגרת קטנה של ארגז יכולים להיות מצמנט אסבסט, ובדיוק החלקים הקטנים האלה נמצאים בדרך של הצנרת ושל הקולטים. מי שעובד בגג צריך לדעת מה הוא נוגע בו לפני שהמקדחה נדלקת.
במקרה טיפוסי, ועד בית מזמין החלפת קולטים, והפועלים מגיעים עם מקדחה כדי לעגן את המסגרת החדשה למעקה ישן. המעקה, כך מתברר, עטוף בלוח צמנט. אם אף אחד לא בדק, הלוח נשבר בקידוח הראשון. אם בדקו, הקבלן מעגן את המסגרת למקום אחר ומשאיר את המעקה כמו שהוא. זה בדיוק ההבדל בין יום עבודה רגיל לבין אירוע שדורש פינוי וטיפול.
מי מוסמך לבצע עבודה ליד חומר כזה
עבודה עם אסבסט בישראל מוסדרת בחוק ובתקנות, ולא כל קבלן, גם מקצועי מאוד, רשאי לגעת בו. טיפול בחומר שמכיל אסבסט מבוצע רק בידי קבלן שהוסמך לכך, עם עובדים שעברו הכשרה ובדיקות רפואיות, ובדרך כלל בהתאם להיתר או לדיווח לגורמי הפיקוח הרלוונטיים. מומלץ לבדוק את הדרישות העדכניות מול המשרד להגנת הסביבה ומול הרשות המקומית לפני שמחליטים על מסלול.
בפרויקט כזה בדרך כלל משתתפים שלושה גורמים שונים, ועדיף להפריד ביניהם:
| תפקיד | מה הוא עושה | מה חשוב לבדוק |
|---|---|---|
| סוקר אסבסט | לוקח דגימות, שולח למעבדה ומכין דוח עם מיקום החומר | הסמכה, ניסיון בבניינים משותפים, דוח כתוב |
| קבלן פינוי אסבסט | מבודד את האזור, מפרק, אורז ומוביל את החומר לאתר מורשה | רישיון בתוקף, ביטוח, אישור סילוק מסודר |
| מומחה למערכות סולאריות | משקם את הקולטים, הצנרת והדוד אחרי שהאזור נקי, או עובד סביב האזור | ניסיון בבניינים משותפים, אחריות, תיק מוצר |
אל תתפתו למציע שאומר שהוא עושה הכל: גם סולארי וגם אסבסט, בצוות אחד ובמחיר מצחיק. כל תחום דורש הכשרה ורישיון משלו, ומי שמבצע את שניהם בלי הפרדה בדרך כלל עושה אחד מהם בצורה לא מקצועית.
הנקודה השנייה היא אחריות. לפי תקנות ישראליות שמופיעות במאגר העובדות של ישי, מתקין של מערכת סולארית מחויב במתן אחריות של שנתיים לפחות ובמסירת תיק מוצר הכולל אישורי חשמלאי מוסמך. את אותה גישה אפשר להחיל גם על הפרויקט שלכם: כל גורם צריך למסור מסמכים כתובים בסיום עבודתו, והוועד שומר אותם בתיק הבניין.
מומלץ גם לבקש מכל בעל מקצוע לפרט בכתב באיזה אזור הוא עובד ומה הוא לא נוגע בו. זו לא פורמליות. כשיש בעיה, המסמך הזה קובע מי אחראי, ובלעדיו כל צד מצביע על האחר.
שיקום המערכת בלי לגעת באסבסט
החדשות הטובות: לא תמיד חייבים לפנות את האסבסט כדי לשקם את המערכת הסולארית. במקרים רבים אפשר לתכנן את העבודה כך שלא תיגע בחומר בכלל. זה עניין של תכנון, וכאן ההיכרות עם בניינים משותפים עושה את ההבדל.
כשהאסבסט נמצא במבנה סמוך ולא ישירות מתחת לקולטים, אפשר לתכנן מסלול צנרת חדש מסביבו, להציב קונסטרוקציה על משטחי בטון נפרדים ולהגדיר אזורי תנועה שבהם הפועלים לא עוברים. כשהחומר שלם ויציב ואין בו שבר או שחיקה, קביעת גבולות ברורה עם סוקר מוסמך מספיקה לפעמים כדי להמשיך.
הנה מה שעושים בפועל כשבוחרים בגישה הזו:
- מסמנים על התכנית את אזור האסבסט ומחייבים את כל הצוותים להישאר מחוצה לו.
- מעגנים את הקונסטרוקציה בלי קידוח בחומר, למשל על מסגרת עומדת בפני עצמה או על משקלות.
- מעבירים צנרת בתעלה חדשה, ולא דרך הפתחים הישנים שכבר חצבו בלוח.
- מחליפים רק את מה שאפשר להחליף בלי לפרק את מה שסביבו: קולטים, שסתומים וחיבורים.
- מצלמים לפני ואחרי, כדי שיהיה תיעוד שהחומר לא נפגע.
לא מעט תקלות במערכות ישנות נובעות מחיבורים ומשסתומים. לפי הנתונים, ב-9 מתוך 10 מקרים נזילה ממערכת סולארית מקורה בשסתום או בחיבור רופף, ולא בגוף הדוד. משמעות הדבר היא שהרבה פעמים אפשר לתקן בלי לפרק את המערכת כולה, וזה הופך את הפרויקט לקטן יותר ופחות פולשני. נושא קרוב שמומלץ להכיר הוא נזקי סערה למערכת הסולארית.
כדאי גם לדעת שתיקון ממוקד הוא בדרך כלל הרבה פחות מפרויקט של החלפה מלאה בצירוף פינוי אסבסט, והמחיר נקבע אחרי בדיקה. למשל, תיקון נזילה בחיבור קולט עולה 350-650 ₪ לחיבור, לפי המיקום בגג, כולל חומר, עבודה ומע״מ. אבל חשוב להיות הוגנים: אם הקונסטרוקציה עצמה עומדת על אסבסט שבור, תיקון נקודתי לא יעזור, ואז צריך לעבור לדרך הבאה.
עוד עניין שוועדים נוטים לפספס הוא הנגישות. גם כשהאסבסט לא נוגע במערכת, הוא יכול להיות על הדרך אליה. אם הגישה לקולטים עוברת על גג גלי ישן, אי אפשר לשלוח לשם טכנאי בלי מעבר מוגן. לפעמים מספיק להניח שביל עבודה זמני שלא נוגע בחומר, ולפעמים צריך לבנות מעבר קבוע. כך או כך, מתכננים את זה מראש, ולא מגלים כשהטכנאי כבר על הגג.
פינוי האסבסט ומי משלם
יש מצבים שבהם אין ברירה, והאסבסט חייב לצאת: הלוחות שבורים או מתפוררים, המערכת הסולארית יושבת ישירות עליהם, או שהוועד מתכנן עבודה רחבה בגג ורוצה לסיים את הנושא אחת ולתמיד. אז מתחילים בפינוי, ורק אחריו נכנסים למערכת.
השאלה הכספית מעסיקה כל ועד, ואין לה תשובה אחת. בדרך כלל גג משותף הוא רכוש משותף, והעלות מתחלקת בין הדיירים לפי חלקם ברכוש המשותף, כפי שקבוע בתקנון הבית המשותף. הוועד מחליט בהצבעה לפי הכללים החלים על עבודות ברכוש משותף, ואם מדובר בהוצאה גדולה, כדאי להתייעץ עם יועץ משפטי לפני שמכריזים על גביית כספים.
כמה עקרונות יעזרו לכם לתכנן נכון:
- קבלו לפחות שתי הצעות מחיר מקבלנים מורשים, עם פירוט של אריזה, הובלה וסילוק.
- הפרידו בין הצעת הפינוי להצעת השיקום הסולארי, כדי שתוכלו להשוות כל אחת בנפרד.
- בררו אם הרשות המקומית או גוף ממשלתי מציעים הנחיות או סיוע לפינוי אסבסט בבניין מגורים.
- כשהמערכת הסולארית עצמה מתקרבת לסוף חייה, שקלו לאחד את שתי העבודות, כך שהגג ייפתח פעם אחת בלבד.
לגבי הנקודה האחרונה, כדאי להסתכל על גיל המערכת. קולטים במערכת סגורה (עם מחליף חום) מחזיקים 40-50 שנה, ובמערכת פתוחה 10-15 שנה. אם המערכת שלכם פתוחה וכבר בשנה העשירית ויותר ואתם נאלצים לפנות אסבסט בכל מקרה, ייתכן שזה הרגע להחליט אם לשקם או להחליף בבת אחת, ובכך לחסוך פתיחה שנייה של הגג.
אל תשכחו את הדיירים. הודעה מסודרת מראש, עם תאריכים ועם פירוט של מה שקורה בגג, מונעת תלונות וחששות. דיירים שיודעים שהעבודה נעשית בידי מורשים ובפיקוח מקבלים אותה בהבנה, ודיירים שלא יודעים מתחילים לשמוע שמועות. עדיף לתלות מודעה בכניסה ולשלוח הודעה בקבוצת הבניין לפני שהפועלים עולים.
ולבסוף, תעדו הכל. אישור סילוק מאתר מורשה, דוח סוקר לפני ואחרי ותמונות מהגג הם המסמכים שיגנו על הוועד אם יעלו שאלות בעוד שנה או חמש שנים. הם גם יקלו על כל מי שיעבוד בגג אחריכם.
לוח זמנים ריאלי לפרויקט כזה
פרויקט שכולל גם אסבסט וגם מערכת סולארית לא נגמר בסוף שבוע. ועד שמתכנן אותו כמו תיקון רגיל מגלה שלוח הזמנים מתפרק כבר בשבוע השני. כדאי לחשוב בשלבים ולהשאיר מרווחי ביטחון ביניהם.
| שלב | מה קורה | הערכת זמן |
|---|---|---|
| סקר ודגימות | סוקר מוסמך בודק את הגג ושולח דגימות למעבדה | כמה ימים עד שבועיים |
| הצעות מחיר והחלטת ועד | השוואת הצעות, הצבעה, הודעה לדיירים | שבועיים עד חודש |
| הרשאות ותיאום | דיווח או היתר לפי הצורך, תיאום מועד עם הקבלן | לפי הרשויות, שבועות ספורים |
| פינוי אסבסט | בידוד אזור, פירוק, אריזה והובלה | ימים עד שבוע, לפי היקף |
| שיקום המערכת הסולארית | עבודה בגג אחרי שהאזור נקי ואושר | ימים עד כמה שבועות |
| בדיקות ומסירה | בדיקת לחץ, חשמל, תיק מוצר ואחריות | יום או יומיים |
הזמנים בטבלה הם הערכות כלליות, והם משתנים לפי גודל הגג, מצב החומר והעומס אצל הקבלנים. אל תתנו לאף אחד להבטיח לכם תאריך סופי לפני שהסקר מוכן. מי שמבטיח מוקדם מדי, מסתכן בפיגור, ואתם משלמים על זה.
כדאי לתכנן את החלון הזה לפי העונה. עבודה בגג בחורף תלויה במזג האוויר, וגשם ורוח חזקה מעכבים גם פינוי אסבסט וגם התקנה. בקיץ החום מקשה על הפועלים אבל מאפשר רצף עבודה. ועדים רבים מעדיפים את הסתיו ואת סוף האביב.
ועוד נקודה על חיי היומיום בבניין: בזמן העבודה על המערכת, הדיירים עלולים להישאר בלי מים חמים מהמערכת המרכזית. תכננו מראש פתרון זמני, ודאו שהם יודעים את התאריכים, ובקשו מהקבלן לצמצם את ימי ההשבתה ככל שאפשר.
אם אתם בשלב של בירור, פתרונות מים חמים לבניין משותף מתחילים בהבנה של מה יש בגג ומה אפשר לעשות איתו, ורק אחר כך בהצעת מחיר. זו הסיבה שצוות ישי מתחיל כל פרויקט שיקום בסקר של הנכס, ומתאם את שאר בעלי המקצוע כך שהוועד לא יצטרך לרדוף אחרי שלושה קבלנים. ולמי שרוצה לפתוח את הנושא עם מומחה, ישי – מערכות מים סולאריות זמינים לליווי של ועדי בתים בכל שלב.
שאלות נפוצות
האם אפשר להתקין מערכת סולארית על גג שיש בו אסבסט?
אפשר, בתנאי שהעבודה מתוכננת כך שלא תפגע בחומר, או שהאסבסט מפונה לפני כן. ההחלטה מתקבלת אחרי סקר של סוקר מוסמך, ולא לפי מראה עיניים.
מי צריך לאשר את העבודה, הוועד או כל הדיירים?
גג משותף הוא רכוש משותף, ולכן החלטות עליו מתקבלות לפי תקנון הבית המשותף והחלטות הוועד. בהוצאות גדולות כדאי להתייעץ עם יועץ משפטי ולתעד את ההצבעה בפרוטוקול.
כמה זמן לפני תחילת העבודה צריך להזמין סקר?
כמה שיותר מוקדם. הסקר והמעבדה הם השלב שמגדיר את כל השאר, ולכן כדאי להזמין אותו לפני שמקבלים הצעות מחיר ולא אחריהן.
אפשר לשקם את המערכת הסולארית בלי לפנות את האסבסט?
במקרים רבים כן, כשהחומר שלם ויציב ואפשר לעבוד מסביבו. אם הוא שבור או יושב ישירות מתחת לקולטים, בדרך כלל צריך לפנות אותו קודם. לכל מקרה יש תכנון משלו, ושיקום מערכת סולארית בגג כזה מתחיל בהחלטה הזו.






