איך יודעים אם הקולטים בכלל מחממים: בדיקה פשוטה שחושפת מערכת שעובדת רק על הגיבוי החשמלי

למה מערכת סולארית יכולה להיראות תקינה ולא לתרום כלום

בבניין משותף כמעט אף אחד לא עולה לגג. הדיירים פותחים ברז, יוצאים מים חמים, והעניין נסגר. כאן בדיוק מתחילה הבעיה: תיקון תקלות במערכת הסולארית נדחה שנים, כי שום דבר לא נראה שבור. המים חמים, המקלחת עובדת, ואיש לא שואל מי מחמם אותם בפועל.

המערכת הסולארית המרכזית בנויה משני חלקים שעובדים יחד. קולטים על הגג סופגים חום מהשמש, ומשאבה מזרימה את המים החמים אל המיכל. לצד זה יש גוף חימום חשמלי או גז שנכנס לפעולה כשהשמש לא מספיקה. הגיבוי נועד לימים מעוננים, אבל הוא מסוגל לחמם את כל המים לבדו. לכן מערכת שהקולטים שלה מתים מזמן ממשיכה לספק מים חמים בלי שום תלונה.

הדיירים לא מרגישים בזה, אבל החשבון מרגיש. לפי הנתונים, בתי דירות עם מערכת סולארית משותפת בישראל משלמים ₪220 עד ₪440 לחודש על חימום מים, לעומת ₪900 עד ₪1,800 בבניינים בלי סולארי. מי שאמור לשלם את הסכום הנמוך ומוצא את עצמו קרוב לסכום הגבוה, כנראה משלם על חימום חשמלי רגיל ומחזיק על הגג מתקן יקר שלא עושה כלום.

הרבה ועדי בתים מגלים את זה רק כשהם בודקים את החשבונות לקראת אסיפה, או כשמגיע אליהם טכנאי בעניין אחר. אין צורך לחכות לזה. יש כמה בדיקות פשוטות שאפשר לעשות בעצמכם, בלי כלים מיוחדים ובלי לעלות לגג, והן אומרות הרבה על מצב המערכת. בהמשך תמצאו בדיקה אחת שנעשית בצהריים, השוואה אחת של חשבונות, ורשימת סימנים שמעידים שהגיבוי עושה את כל העבודה.

עוד דבר שכדאי להבין מההתחלה: מערכת שלא מחממת היא כמעט אף פעם לא מערכת מתה. ברוב המקרים מדובר ברכיב אחד תקול, כמו חיישן שהתנתק או משאבה שנתקעה, והמערכת כולה יכולה לחזור לעבוד אחרי תיקון ממוקד. מי שמזהה את זה מוקדם חוסך את ההחלפה המלאה.

בדיקת הצהריים: טמפרטורת הצינור היורד מהקולטים

הבדיקה הכי אמינה נעשית בשעות שבהן השמש חזקה, בין עשר בבוקר לשתיים בצהריים, ביום בהיר. היא לא דורשת אלא כמה דקות וידיים רגישות לחום.

הצינור שיורד מהגג אל המיכל נושא את המים החמים מהקולטים. הצינור שחוזר אל הגג נושא מים שהתקררו במיכל. כשהמערכת עובדת, ההפרש ביניהם מורגש ביד: הצינור היורד חם בבירור, לפעמים חם מאוד, והחוזר פושר או קריר. אם שני הצינורות באותה טמפרטורה, או ששניהם קרים בשעה שהשמש חזקה, משהו לא מזרים.

אל תחזיקו את היד זמן ארוך על הצינור. מים חמים עלולים להגיע לטמפרטורה שפוצעת, ולכן נוגעים בקצרה, ועדיף במקום שבו הצינור מבודד חלקית. אם יש בחדר המכונות מד טמפרטורה על הקו, קראו אותו וצלמו.

הנה סדר הפעולות שמומלץ לוועד, במילים פשוטות:

1. בחרו יום בהיר ושעה סביב אחת-עשרה, כשלא היה שימוש מוגבר במים חמים.
2. ודאו שגוף החימום החשמלי כבוי, או לפחות שהטיימר שלו לא בפעולה. אחרת הוא ישבש את התוצאה.
3. גשו אל הצינורות ליד המיכל ובדקו אם הצינור היורד חם יותר מהחוזר.
4. הקשיבו למשאבה. רעש קבוע ועדין אומר שהיא פועלת. שקט מוחלט בשעת שמש חזקה חשוד.
5. רשמו את התוצאה עם תאריך ושעה, ושמרו בקלסר הוועד לצורך השוואה בהמשך.

בדיקה כזו לא מחליפה אבחון מקצועי, אבל היא נותנת כיוון. אם התוצאה שלילית, מזמינים בדיקה מסודרת. ואם היא חיובית, אפשר להמשיך בשקט, ועדיף לחזור עליה פעם בשנה, לפני הקיץ.

עוד סימן שכדאי לבדוק בזמן הזה: לחץ המים במערכת. מד הלחץ אמור להראות ערך יציב. ירידה הדרגתית מעידה על דליפה איטית, והרבה פעמים נזילה כזו מגיעה משסתום או מחיבור רופף, ולא בגוף הדוד. כלומר, התיקון לרוב קטן, בתנאי שתופסים אותו בזמן.

השוואת חשבונות קיץ וחורף כאבחון

הבדיקה השנייה לא דורשת לגעת בכלום. היא יושבת על ניירת שכבר קיימת אצל הוועד: חשבונות החשמל של הבניין, או של חדר המכונות אם יש לו מונה נפרד.

הרעיון פשוט. מערכת סולארית תקינה מחממת את רוב המים בקיץ בלי עזרה, ולכן צריכת החשמל לחימום מים בחודשי יולי ואוגוסט נמוכה בהרבה מזו של ינואר. אם הצריכה בקיץ כמעט זהה לצריכה בחורף, השמש לא תורמת. הקולטים אולי עובדים, אבל כנראה לא מועבר מהם חום אל המים.

כך מבצעים את ההשוואה:

• אספו חשבונות של שלושה חודשי קיץ ושלושה חודשי חורף, ועדיף משנה אחת שלמה.
• הפרידו את צריכת החימום מצריכה אחרת, כמו תאורה במעלית ובחדרי המדרגות. אם אין מונה נפרד, בקשו מחשמלאי לבדוק כמה צורך גוף החימום.
• חשבו את היחס בין הקיץ לחורף. יחס קרוב לאחד הוא נורת אזהרה.
• השוו גם לשנה קודמת. קפיצה פתאומית בצריכת הקיץ מצביעה על תקלה שהתחילה בין השנתיים.

כדי לתת הקשר, הנה טבלה שמציגה איך נראים שלושה מצבים נפוצים.

ההפרש הכספי משמעותי, כי כ-9 חודשים בשנה המערכת הסולארית מספקת את כל המים החמים בלי להדליק דוד חשמלי, ובחודשי החורף הקרים התפוקה יורדת לכ-30%-40%. בניין שמשלם כמעט את מלוא המחיר בקיץ מוותר, בפועל, על רוב החיסכון הזה, שנה אחרי שנה, ובלי שאף אחד שם לב.

סימנים לכך שהגיבוי עושה את כל העבודה

מעבר לבדיקות הצהריים והחשבונות, יש סימנים יומיומיים שדיירים וועד מבחינים בהם, גם אם לא מחברים אותם לתקלה.

הסימן הראשון הוא מים חמים בשעות מוזרות. אם בבוקר חורפי קר המים חמים כרגיל, זה לא אומר דבר. אבל אם גם בחצות, אחרי שהמיכל עמד שעות בלי שמש, המים עדיין חמים מאוד, כנראה שגוף החימום החשמלי פועל ברצף. מערכת סולארית תקינה מתקררת קצת בלילה.

הסימן השני הוא רעש. גוף חימום שעובד שעות רצופות מתחמם, ולפעמים משמיע זמזום או נקישות. דיירים בקומה העליונה, שגרים ליד חדר המכונות, שומעים את זה ראשונים.

הסימן השלישי הוא שעון החשמל. אם יש מונה נפרד לחדר המכונות והוא מסתובב בצהריים של יום קיץ בהיר, הגיבוי פועל בדיוק בשעה שהשמש אמורה לעשות את העבודה.

הסימן הרביעי קשור לטיימר. חלק מהבניינים מתכנתים את גוף החימום לעבוד בשעות קבועות. אם הטיימר הוסר, נשבר או הוגדר לעבודה רציפה, הגיבוי משתלט על המערכת. זו תקלה קלה לתיקון, והיא נפוצה יותר ממה שחושבים. נושא קרוב שמומלץ להכיר הוא מים רותחים מהברז בקיץ.

והסימן החמישי הוא שיחה עם מי שהתקין. אם אף אחד בוועד לא זוכר מתי בוצעה בדיקה מקצועית של הקולטים, אין צורך להמתין לסימן נוסף. שנתיים בלי בדיקה כבר מצדיקות ביקור. מומחי מערכות מים סולאריות לבניינים משותפים יודעים לקרוא את הסימנים האלה ולהפריד בין תקלה אמיתית לבין טעות בהגדרות.

תרחיש להמחשה, לא מקרה אמיתי: בבניין של שלושים דירות שמעו הדיירים שהמים חמים מדי בלילה, ושמו לב שהמונה של חדר המכונות אינו נעצר בצהריים. הוועד השווה חשבונות, גילה שצריכת הקיץ כמעט זהה לצריכת החורף, והזמין אבחון. התברר שחיישן אחד ניתק בעבודות גג, והבקר לא הפעיל את המשאבה חודשים ארוכים. אחרי החלפת החיישן ירדה הצריכה כבר בחודש הראשון. הלקח לוועדים: אל תסתפקו בכך שיש מים חמים, ובדקו מי מייצר אותם. בדיקה של עשר דקות פעם בעונה עולה פחות מכל חשבון חשמל חריג.

הרכיבים החשודים: משאבה, חיישן, שסתום וקולטים

כשהבדיקות מראות שהקולטים לא תורמים, השלב הבא הוא לגלות איזה רכיב אחראי. ברוב המקרים מדובר באחד מארבעה, וכל אחד מהם משאיר סימנים אחרים.

משאבת הסחרור. היא מזרימה את המים בין הגג למיכל. כשהיא נתקעת או נשרפת, הקולטים מתחממים מאוד על הגג, אבל החום לא מגיע למיכל. בדיקה פשוטה: האזנה לרעש ותחושת רטט בגוף המשאבה. שקט מוחלט בשעת שמש חזקה מצביע עליה.

חיישן הטמפרטורה. הבקר מחליט מתי להפעיל את המשאבה לפי קריאה של חיישנים בקולטים ובמיכל. חיישן שהתנתק או נסדק שולח נתון שגוי, והבקר מחליט לא להפעיל כלום. זו אחת התקלות הנפוצות והזולות, אבל קשה לזהות אותה בלי מכשיר מדידה.

שסתומים. שסתום אל-חוזר שנתקע במצב פתוח גורם לזרימה הפוכה בלילה, כך שהמיכל מאבד חום אל הקולטים. שסתום שנתקע במצב סגור חוסם את הזרימה בכלל. וכאמור, רוב הנזילות במערכות סולאריות מקורן בשסתום או בחיבור רופף, כך שהשסתום חשוד מספר אחד כשיש גם ירידת לחץ.

הקולטים עצמם. סדקים או קפיאה פוגעים בצינורות הפנימיים. בחורף הקשה של 2022, לפי הדיווח, כ-50% מהדודים הסולאריים בבניינים ירושלמיים נכשלו בשל קפיאת המים בקולטים ופיצוץ הברז הנחושת. גם באזור שבו החורף מתון יותר, קולטים ישנים נסדקים בלי שאף אחד מבחין.

הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים בקצרה.

אל תנסו לפרק רכיב בעצמכם. עבודה על מערכת בלחץ ובחום, בגובה, בבניין שבו גרות משפחות, שייכת לטכנאי מוסמך. מה שכן אפשר לעשות הוא לתעד: לצלם את מד הלחץ, לרשום מתי הבחנתם בבעיה, ולהעביר את הפרטים. זה חוסך זמן ביקור ועלות.

כמה עולה לבניין מערכת סולארית שלא עובדת

לשאלת העלות יש שני צדדים, ושניהם חשובים לוועד: מה עולה התיקון, ומה עולה ההמתנה.

בצד של התיקון, העלות תלויה בסוג התקלה ובחלפים הנדרשים. החיישן והשסתום הם תיקונים קטנים יחסית, והחלפת משאבה או קולטים היא עבודה גדולה יותר. לכן חשוב לבקש אבחון לפני הצעת מחיר: מזמינים בדיקת מומחה ומקבלים מחיר מדויק לעבודה שבאמת נדרשת.

בצד של ההמתנה, החשבון מצטבר בשקט. נניח בניין ששילם במשך שנה ₪900 לחודש במקום ₪300. ההפרש של ₪600 לחודש הוא ₪7,200 בשנה, וזה כסף שנזרק כל שנה. בבניין גדול ההפרש עוד גבוה יותר. יש גם נתון ארצי שמעיד על התמונה הרחבה: חימום מים מהווה כ-14 אחוז מצריכת החשמל השנתית בבתי מגורים בישראל, כך שכל מערכת שלא עובדת נוגסת בחלק מהותי מהחשבון.

ויש עלות שלישית, פחות מוחשית: אורך החיים. קולטים במערכת סגורה (עם מחליף חום) מחזיקים 40-50 שנה, ובמערכת פתוחה 10-15 שנה. מערכת שעובדת בצורה לקויה, עם משאבה שנשרפת וקולטים שאינם מקבלים תחזוקה, מתבלה מהר יותר. תקלה קטנה שלא טופלה הופכת לתקלה גדולה.

כשמעלים את הנושא באסיפת דיירים, כדאי להציג שלושה מספרים: מה היה החשבון בקיץ שעבר, מה אמור היה להיות, ומה טווח התיקון הצפוי אחרי אבחון. עם שלושת אלה, ההחלטה לרוב מתקבלת בלי ויכוח ארוך. אם אתם רוצים הערכה, שירות תיקונים למערכת סולארית מרכזית של ישי מתחיל בביקור אבחון שמחזיר דוח כתוב עם סעיפים ומחירים.

לפני שמזמינים תיקון, מומלץ לוודא שיש בידי הוועד ארבעה פריטים: חשבונות החשמל של השנה האחרונה, צילום של מד הלחץ, תיאור קצר של מה שהדיירים מספרים, ופרטי ההתקנה המקורית אם הם שמורים. מי שמגיע עם התיקייה הזו מקצר את האבחון.

שאלות נפוצות

האם אפשר לבדוק בעצמנו בלי לעלות לגג?

כן, ורוב הבדיקות נעשות למטה. מישוש הצינורות בחדר המכונות, האזנה למשאבה, קריאת מד הלחץ והשוואת חשבונות מספקים תמונה ראשונית טובה. ירידה לגג וטיפול בקולטים נעשים רק על ידי טכנאי מוסמך, בגלל הסיכון בגובה ובחום.

מה עושים אם הבדיקה מראה שהמערכת לא מחממת, אבל יש מים חמים?

זה בדיוק המצב שהמאמר מתאר. המים החמים מגיעים מהגיבוי. אל תנסו להשבית אותו, כדי שהדיירים לא יישארו בלי מים חמים. תעדו את הממצאים והזמינו אבחון מקצועי שיבדוק משאבה, חיישן ושסתומים לפני שמחליטים על החלפת קולטים.

כל כמה זמן כדאי לבדוק את המערכת?

בדיקת צהריים קצרה פעם בשנה, לפני הקיץ, והשוואת חשבונות פעמיים בשנה. בדיקה מקצועית מלאה מומלצת אחת לשנה או שנתיים, ובכל מקרה אחרי חורף קשה או אחרי עבודות גג בבניין.

האם תיקון משתלם מול החלפת מערכת?

לרוב כן, כל עוד התקלה מקומית. כשיש כמה רכיבים תקולים יחד ומערכת ותיקה מאוד, שווה לבדוק גם חלופה, ולהשוות עלות כוללת לחיסכון השנתי הצפוי.

אם עברתם על הבדיקות ויש לכם חשש, ישי – מערכות מים סולאריות ילוו את הוועד בכל שלב, מהאבחון ועד הדוח הסופי.