חשבוילר

תפריט

בניין ותיק של ארבע קומות משנות השבעים: חבילת שדרוג מינימלית שמחזירה מים חמים אמינים

מה בדרך כלל מוצאים בגג של בניין משנות השבעים


טכנאי בודק מערכת מים חמים סולארית על גג בניין משותף ותיק
סיור בדיקה בגג של בניין ותיק

בניין של ארבע קומות שנבנה בשנות השבעים הוא מבנה שעבר הרבה בלי שמישהו באמת עצר לבדוק אותו. הוא מחזיק ארבע או שמונה דירות, ועד בית שמתחלף כל כמה שנים, ובגג יש מערכת שהותקנה לפני עשורים ושמישהו הוסיף לה תיקונים מקומיים בכל פעם שמשהו הפסיק לעבוד. אם אתם בוועד של בניין כזה, סביר שזה גם מה שתראו כשתעלו לגג עם טכנאי: קולטים עם ציפוי דהוי ושמשה מלוכלכת, דוד שמש שיושב שם שנים ארוכות, צנרת חשופה עם בידוד שהתפורר, ובקרה שהיא בעצם תרמוסטט אחד ושעון ישן.

לפני שמדברים על כסף, כדאי להבין שבניין ותיק איננו בהכרח בניין "גמור". הרבה פעמים הבעיה מרוכזת בשניים או שלושה רכיבים, והשאר עדיין שמיש. בדיוק בגלל זה כדאי לגשת לשדרוג מערכת סולארית מרכזית בצורה ממוקדת, ולא להתחיל מהחלפה כוללת שלא בטוח שצריך. הצעד הראשון הוא בדיקה בשטח, עם רשימה של מה עובד, מה עובד גרוע ומה מסוכן.

מה בודקים בסיור הראשון בגג ובחדר הדוודים:

  • מצב הקולטים: סדקים בזכוכית, חלודה במסגרת, לכלוך שנראה בעין, נזילות בחיבורים.
  • הבידוד של הצנרת בגג ובקו שיורד לדירות. בידוד שנפל או התפורר מאבד חום כל היום, גם כשהשמש מעולה.
  • הדוד עצמו: גיל, חלודה בסביבת החיבורים, טפטוף ממגן הבטיחות.
  • משאבת הסחרור והשסתומים: האם יש רעש חריג, והאם שסתום אל-חוזר באמת סוגר.
  • הבקרה: האם יש תרמוסטט תקין, מדידת טמפרטורה אמינה, וגוף חימום חשמלי שנדלק רק כשצריך.

זה לא סקר הנדסי מלא. זו רשימה שוועד בית יכול לבקש מהטכנאי למלא בכתב, כדי שההחלטות הבאות יתבססו על תמונת מצב ולא על תחושות. רשימה כזאת גם עוזרת לכם מול הדיירים: במקום לומר "המערכת ישנה", אתם יכולים להראות מה בדיוק נבדק ומה נמצא.

שימו לב גם לגיל הצנרת. צנרת מחזיקה בדרך כלל כ-18 שנה, ואם בבניין משנות השבעים היא לא הוחלפה מאז, היא כבר הרבה מעבר לגיל הזה. אתם לא חייבים להחליף הכול מיד, אבל חייבים לדעת מה המצב לפני שמשקיעים בקולטים חדשים שיחוברו לצינורות חלשים.

שלושת השדרוגים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר

כשהתקציב מוגבל, השאלה היא לא "מה אפשר לשדרג" אלא "מה משנה הכי הרבה מים חמים בשעה שהדיירים צריכים אותם". בניין קטן בן ארבע קומות הוא מקרה נוח, כי המערכת לא עמוסה כמו בבניין של עשרים קומות, ולכן שלושה צעדים מכוונים נותנים לרוב את רוב התוצאה.

השדרוג הראשון הוא הקולטים והחיבור ביניהם לבין הדוד. קולט שהציפוי שלו נשחק או שהזכוכית שלו מלוכלכת, מעביר פחות חום למים. לפעמים מספיק שטיפת מים ובדיקת לחץ, ולפעמים צריך להחליף קולט אחד או שניים ולא את כל השורה. הדבר החשוב הוא לבדוק קודם אם הבעיה בקולט או בסחרור, כי אנשים נוטים להאשים את הקולטים כשהתקלה בכלל במשאבה.

השדרוג השני הוא בקרה וסחרור. תרמוסטט דיפרנציאלי חדש ומשאבת סחרור יעילה עולים מעט יחסית לשאר הרכיבים, ויש להם השפעה גדולה: הם גורמים למערכת לעבוד כשיש שמש, להפסיק כשאין, ולא להישען על גוף החימום החשמלי יותר מדי. בבניינים ותיקים אנחנו רואים הרבה פעמים גוף חימום שדלוק שעות ארוכות, פשוט כי אף אחד לא כיוון אותו, וזה מוחק את החיסכון של המערכת הסולארית.

השדרוג השלישי הוא בידוד ושסתומים. החלפת בידוד צנרת בגג, תיקון נקודות דליפה והחלפת שסתומים שחלקם כבר לא סוגרים הן עבודות פשוטות יחסית, אבל הן סוגרות איבוד חום שאפשר למדוד. בבניין בגיל הזה, הצנרת החשופה בגג היא מקור האיבוד העיקרי.

שדרוג מה הוא פותר רמת מורכבות
ניקוי או החלפה חלקית של קולטים מים פושרים גם ביום שמש בינונית
בקרה חדשה ומשאבת סחרור הפעלה מיותרת של חימום חשמלי נמוכה
בידוד צנרת ושסתומים איבוד חום ונזילות נמוכה

הטבלה היא כיוון כללי. החלטה אמיתית תלויה בממצאי הבדיקה בגג, וזה בדיוק מה שמומחי מערכות מים סולאריות לבניינים משותפים בודקים בביקור הראשון, לפני שמציעים כל עבודה. ועד שמבקש לראות את הממצאים לפני ההצעה חוסך לעצמו הרבה כסף.

מה אפשר להשאיר כמו שהוא


רשימת רכיבים שאפשר להשאיר במערכת סולארית ותיקה
מה משאירים ומה מחליפים

אחת הטעויות הנפוצות בוועדי בתים היא להניח שכל דבר ישן חייב לצאת. בפועל, חלק מהרכיבים בבניינים ותיקים נבנו חזק, ועדיין עובדים כמו שצריך. אם משלמים להחליף אותם סתם, מפסידים כסף שיכול היה להיכנס לדברים שבאמת דורשים טיפול.

לקריאת המאמר >>  כמה עולה לחמם דוד

מה לרוב כדאי להשאיר:

  • מסגרת הקולטים ותמיכות הגג, אם אין חלודה פעילה ואין סדקים. את הזכוכית והאטמים אפשר להחליף בלי לגעת במבנה.
  • דוד שמש שנבדק ולא מראה סימני קורוזיה, בלי טפטוף ובלי בעיות לחץ. הדוד הוא רכיב יקר, ואם הוא שלם, אין סיבה למהר.
  • צנרת ראשית בקומות, אם בדיקה מקצועית הראתה שאין נזילות. כאן חשוב סקר ולא ניחוש.
  • מיקום המערכת בגג. הוא נבחר לפני עשרות שנים, ובדרך כלל גם היום הוא מיקום סביר מבחינת חשיפה לשמש.

מה שהוועד צריך לזכור הוא שהחלטה להשאיר משהו צריכה להיות מנומקת בכתב. אם הטכנאי אומר "הצנרת בסדר", בקשו שירשום מה בדק ואיך. כך, אם בעוד שנתיים יהיה כשל, יהיה ברור מה נבדק ומה לא. זו שיחה שמונעת מריבות בין דיירים.

יש גם עניין של ציפיות לגבי אורך חיים. קולטים במערכת סגורה (עם מחליף חום) מחזיקים 40-50 שנה, ובמערכת פתוחה 10-15 שנה. בניין שהמערכת הפתוחה בו עובדת כבר הרבה יותר זמן חי בזמן שאול, ומי שמשאיר רכיבים ישנים צריך להחליט מראש מתי עושים בדיקה חוזרת. מערכת ותיקה שמתוחזקת ברצינות יכולה להמשיך לעבוד, אבל היא לא תחזיק לנצח.

דוגמה מהשטח: בניין של שמונה דירות שבו הקולטים היו שלמים והדוד תקין, אבל הדיירים בקומה העליונה התלוננו על מים פושרים בבוקר. התברר שהמשאבה נתקעה והבקרה לא הפעילה אותה כראוי. החלפת שני רכיבים קטנים פתרה את הבעיה, ואף אחד לא היה צריך להחליף קולטים. זה מקרה שחוזר הרבה, ולכן סיור לפני החלטה שווה את הזמן.

תקציב סביר לבניין קטן

אנחנו לא נציג כאן מספרים מומצאים, כי עלות עבודה תלויה בבניין עצמו: מספר הקולטים, גובה הגג, גישה לצנרת ומצב הדוד. מה שכן אפשר לעשות הוא להסביר איך בונים תקציב שאפשר להגן עליו מול הדיירים.

הדרך שעובדת טוב היא לפצל את העבודה לשלושה סלים. סל ראשון הוא "חובה": כל מה שקשור לבטיחות ולנזילות, כמו שסתומי בטיחות, חיבורים שמטפטפים וצנרת שנמצאה בעייתית בסקר. סל שני הוא "משתלם": בקרה, משאבת סחרור, בידוד ותיקוני קולטים, שהחיסכון שלהם ניכר בחשבון החשמל. סל שלישי הוא "אפשר לחכות": החלפת רכיבים שעדיין עובדים, ושדרוגים שנעים לעשות אבל לא דחופים.

כדי שהדיירים יבינו למה כדאי לשלם, חשוב להציג להם את התמונה הרחבה. בתי דירות עם מערכת סולארית משותפת בישראל משלמים 220 עד 440 שקל לחודש על חימום מים, לעומת 900-1,800 שקל בבניינים ללא סולארי. ההפרש הזה הוא הסיבה לכך שמערכת תקינה היא נכס לבניין, ושתיקון שלה בזמן עולה פחות מהשארת הבניין בלי מים חמים סולאריים. בהקשר זה כדאי לקרוא גם את ההסבר שלנו על שדרוגים קטנים לפני החורף.

עוד נקודה לגבי תקציב: אל תתנו למחיר הנמוך ביותר להחליט לבדו. הצעה זולה שלא כוללת בדיקת לחץ, תיעוד ואחריות על העבודה עלולה לעלות הרבה יותר בהמשך. בקשו מכל קבלן פירוט שורה לכל פעולה, והשוו בין הצעות על אותם סעיפים. ועד שדורש הצעה מפורטת מקבל תשובות טובות יותר, וגם מקבל הגנה אם משהו משתבש.

לגבי גבייה, ועדים רבים מעדיפים לפרוס את התשלום על כמה חודשים או לצרף אותו לגבייה השוטפת. זה מפחית התנגדות, בעיקר כשחלק מהדיירים מבוגרים והכנסתם קבועה. כדאי להציע את זה מראש ולא לחכות שדייר ישאל. וכשמציגים את הנושא באסיפה, תנו לדיירים לראות את הדוח הכתוב מהגג: תמונות של הקולטים, של הבידוד המתפורר ושל הדוד. תמונה אחת משכנעת יותר מעשר הסברים.

סדר ביצוע מומלץ


סדר ביצוע מומלץ לשדרוג מערכת סולארית בבניין ותיק
סדר העבודות בשדרוג

סדר העבודות חשוב לא פחות מהעבודות עצמן. אם מתחילים בקולטים חדשים ורק אחר כך מגלים שהצנרת דולפת, משלמים פעמיים על גישה לגג. הסדר הבא עובד טוב בבניינים ותיקים קטנים:

  1. בדיקה ואבחון. סיור בגג, בדיקת לחץ, בדיקת צנרת ורישום ממצאים בכתב. כאן נקבע מה נכנס לסל "חובה".
  2. טיפול בבטיחות ובנזילות. שסתומים, חיבורים, וכל דבר שעלול לגרום נזק לדירות. את זה לא דוחים.
  3. בקרה וסחרור. התקנת תרמוסטט ומשאבה חדשים. כבר בשלב הזה רואים שיפור בחימום.
  4. בידוד צנרת. מחליפים בידוד בגג ובאזורים חשופים, כשהמערכת כבויה וקרירה.
  5. קולטים. ניקוי או החלפה חלקית, לפי הממצאים. אם בשלב הבדיקה נמצא שהקולטים תקינים, השלב הזה מצטמצם.
  6. בדיקה סופית ומדידה. בודקים טמפרטורה בכמה דירות, בשעות שונות, ומתעדים את התוצאות.
לקריאת המאמר >>  שכנים מתלוננים על רעש ממשאבת החום על הגג: מה אומרות התקנות ואיך מפחיתים את הרעש בפועל

רצוי לתאם את העבודות עם הדיירים מראש. הפסקת מים חמים של יום או יומיים היא סבירה, אבל אנשים כועסים כשזה קורה בלי הודעה. שלחו הודעה בקבוצת הבניין לפחות שלושה ימים לפני, וציינו שעות מדויקות.

ליווי מקצועי לאורך כל התהליך חוסך הרבה בלבול. זו בדיוק עבודה שצוות ישי למערכות סולאריות עושה עם ועדי בתים: לא רק מבצע, אלא גם מסביר מה נעשה ולמה, כך שהוועד יכול להציג החלטות מנומקות לדיירים.

אחרי סיום העבודה, בקשו מסמך תיעוד קצר: מה הוחלף, מה נבדק, מה הוחלט להשאיר, ומתי מומלץ לבדוק שוב. את המסמך שומרים בתיקיית הבניין, ובוועד הבא לא יתחילו מאפס. זה נראה פרט קטן, אבל בבניין שוועד הבית בו מתחלף, זה ההבדל בין מערכת מנוהלת לבין מערכת שנזכרים בה רק כשהיא נשברת.

מה לא לעשות בבניין ותיק

כמה טעויות חוזרות שוב ושוב בבניינים כאלה, וכדאי להכיר אותן מראש.

הטעות הראשונה היא להחליף קולטים בלי לבדוק את הצנרת. קולטים חדשים שמחוברים לצינור ישן יכולים לגרום לדליפה תוך חודשים, ואז צריך לפרק את מה שהותקן. תמיד מתחילים באבחון.

הטעות השנייה היא לבחור קבלן לפי מחיר בלבד. בבניין משותף אין מקום לניסוי וטעייה, כי כל תקלה משפיעה על כמה משפחות. בדקו שהקבלן מכיר מערכות מרכזיות לבניינים, ולא רק דודי שמש פרטיים. ההבדל גדול: מערכת משותפת דורשת איזון בין דירות, ובקרה שמתחשבת בצריכה משתנה.

הטעות השלישית היא להתעלם מסימני אזהרה. אם הדיירים בקומה העליונה מקבלים מים פושרים, או שיש רעש בצנרת בשעות הערב, זה לא "משהו שיעבור". סימנים כאלה בדרך כלל מעידים על אוויר במערכת, על משאבה שנחלשת או על שסתום תקוע. טיפול מוקדם עולה פחות.

הטעות הרביעית היא לדחות הכול לשנה הבאה. ועדים מתפתים לדחות, כי אין דחיפות מיידית. אבל מערכת ישנה שמתקלקלת בחורף, כשהצריכה הכי גבוהה והשמש הכי חלשה, גורמת לתיקון חירום יקר יותר ולהרבה כעס. לכן עדיף לתכנן ביקור בסתיו.

והטעות האחרונה היא לדלג על תחזוקה אחרי השדרוג. מערכת שעברה שדרוג מינימלי עדיין צריכה בדיקה שנתית: בדיקת לחץ, שטיפת מים לקולטים, בדיקת בידוד. בלי זה, ההשקעה נשחקת. אפשר לקבוע ביקור קבוע פעם בשנה, ולהוסיף אותו לתקציב הוועד כסעיף קבוע.

אם אתם מתלבטים אם המערכת שלכם מתאימה לשדרוג מערכת המים החמים בבניין או שצריך טיפול רחב יותר, התהליך מתחיל תמיד באותו מקום: סיור בגג עם דוח כתוב, ורק אחר כך החלטה.

שאלות נפוצות

איך יודעים אם מספיק שדרוג חלקי או שצריך להחליף מערכת?

זה תלוי בממצאי הבדיקה. אם הקולטים והדוד שלמים, והבעיה בבקרה, בסחרור או בבידוד, שדרוג חלקי מספיק. אם יש קורוזיה בדוד, סדקים בקולטים והצנרת לא עברה בדיקת לחץ, כדאי לחשוב על טיפול רחב יותר. הבדיקה בגג היא זו שמכריעה, לא הגיל של הבניין.

כמה זמן נשארים בלי מים חמים בזמן העבודה?

בשדרוג מינימלי, לרוב מדובר ביום עבודה אחד או שניים בשלבים שונים. העבודות בגג לא תמיד מחייבות הפסקת מים בדירות, ובשלבי החיבור מתאמים הפסקה קצרה מראש עם הדיירים.

האם אפשר לשלב משאבת חום במקום חימום חשמלי?

בחלק מהמקרים כן, וזה שיפור משמעותי. התקנת משאבת חום על דוד קיים מפחיתה את עלויות חימום המים בכ-70% עד 80% בהשוואה לגוף חימום חשמלי. צריך לבדוק התאמה למערכת הקיימת ולמקום הפנוי בגג, ולכן זה נבדק כבר בסיור הראשון.

מי צריך לאשר את העבודה בבניין?

עבודות על רכוש משותף נדונות באסיפת דיירים, לפי הנהוג בבניין ובחוק. מומלץ להציג לדיירים את דוח הבדיקה, את חלוקת הסלים ואת ההצעות המפורטות, כדי שההחלטה תהיה שקופה ומוסכמת מראש.

שתפו, ועזרו לחבר/ה !

השאירו פניה

דילוג לתוכן