חשבוילר

תפריט

דוד שמש בבניין רב קומות: איך עובדת מערכת סולארית מרכזית, מה האתגרים המיוחדים ולמה צריך טכנאי שמתמחה בבניינים גבוהים

בניין רב קומות הוא חיה אחרת לגמרי מבית פרטי. הגג קטן יחסית למספר הדירות, לחץ המים בקומה השתים עשרה שונה מהקומה הראשונה, ומשאבת סחרור שמספיקה לבניין ארבע קומות לא תעבוד בבניין בן שמונה עשרה. ועדי בתים בבניינים גבוהים מתמודדים עם אתגרים שהטכנאי הממוצע פשוט לא פגש, ולכן כשמשהו לא עובד, הם קוראים לאחד, לשניים, לשלושה אנשי מקצוע ועדיין אין מים חמים בקומה האחרונה. אם זה נשמע מוכר, המאמר הזה נכתב בשבילכם. נסביר איך בנויה מערכת חימום מים סולארית מרכזית לבניין גבוה, מה ההבדלים הקריטיים לעומת בניין נמוך, ומה הם הכשלים הנפוצים שישי, עם ניסיון משנת 2003, פותר כל פעם מחדש. לשאלות ספציפיות, אפשר לפנות ישירות: 050-7773311.

איך בנויה מערכת סולארית מרכזית בבניין רב קומות


תמונת גיבור: דוד שמש בבניין רב קומות | Yishay
מערכת סולארית על גג בניין רב קומות בישראל

מערכת דוד שמש בבניין גבוה היא בהגדרה מערכת מאולצת, כלומר מערכת שמסתמכת על משאבת סחרור ולא על כוח הכבידה. בבית פרטי אפשר לפעמים להסתמך על תרמוסיפון, שבו המים החמים עולים מעצמם כי הם קלים יותר. בבניין רב קומות זה לא אפשרי כי הדודים נמצאים בתוך הדירות, הרחק מהקולטים שעל הגג, ואי אפשר לגרום למים לזרום כלפי מטה ולחזור.

המערכת בנויה מהרכיבים הבאים:

  1. מערך קולטים על הגג: קולטים שטוחים ממוקמים בשיפוע מחושב, בדרך כלל דרומה, וקולטים קרינת שמש. ככל שהבניין גדול יותר, כך צריך שטח קולטים גדול יותר. בניין בן שלוש עשרה דירות ידרוש שטח קולטים שעלול להגיע לארבעים עד שישים מטרים רבועים.
  2. מיכל אגירה מרכזי: בניגוד לבניין נמוך שבו לכל דירה יש דוד אישי, בבניין גבוה לרוב מותקן מיכל מרכזי גדול. המיכל מוחזק בחדר הגג או בחדר טכני מוגן, ואחראי על אגירת המים החמים לכלל הדיירים.
  3. משאבת סחרור: זוהי לב המערכת בבניין גבוה. המשאבה מופעלת על ידי בקר דיפרנציאלי שמזהה הפרש טמפרטורות בין הקולטים למיכל, ומזרים את המים בלולאה סגורה. בלי משאבה תקינה, הדיירים בקומות הגבוהות לא יקבלו מים חמים גם בשיא הקיץ.
  4. לוח פיקוד: מערכת אלקטרונית שמנהלת את פעולת המשאבה, שומרת על טמפרטורה מינימלית, ומונעת חזרת מים קרים לקולטים בלילה.
  5. אלמנט גיבוי חשמלי: בימים מעוננים או בחורף, האלמנט מחמם את המים לטמפרטורה הנדרשת. בבניין גדול, ניהול נכון של האלמנט חוסך הרבה כסף.

במערכת מאולצת, הבקר הדיפרנציאלי הוא הרכיב הרגיש ביותר. הוא מקבל קריאת טמפרטורה מחיישן שנמצא על הקולטים וחיישן נוסף בתחתית המיכל. כשיש הפרש של כשבע עד עשר מעלות, המשאבה נדלקת. כשהפרש נסגר, היא נכבית. בקר שמכויל לא נכון, שהחיישנים שלו בלויים, או שספג חדירת גשם, עלול לפעול בצורה כאוטית שלא מאפשרת לנצל את השמש ביעילות. זו אחת הסיבות שישי תמיד בודק את מצב הבקר בכל ביקור שירות, לא רק כשמדווחים על תקלה.

אתגרי לחץ מים בבניין גבוה: למה הקומות העליונות סובלות


אינפוגרפיקה: לחץ ומחזור מים במערכות סולאריות בבניין רב קומות | Yishay
נתוני לחץ ומחזור מים – מערכות סולאריות גבוהות

לחץ מים הוא אחד הנושאים הכואבים ביותר בבניין גבוה. מים זורמים מהגג כלפי מטה תחת כוח הכבידה, מה שאומר שהלחץ בקומה הראשונה גבוה בהרבה מהלחץ בקומה האחרונה. בבניין בן עשרים ואחת קומות, ההפרש יכול להגיע למאה PSI, כלומר הקומה הראשונה יכולה לפוצץ ברזים ואיטומים אם לא מותקנים שסתומי הפחתת לחץ, והקומה האחרונה יכולה לסבול מזרם דק ומים פושרים.

הפתרון המקצועי כולל שני כיוונים:

  • שסתומי הפחתת לחץ לקומות התחתונות: מונעים לחץ גבוה מדי שעלול לגרום לנזילות ולנזקים.
  • משאבת לחץ לאזורים גבוהים: בבניינים מאוד גבוהים, כמו מגדלים מעל עשרים קומה, צריך לפעמים להוסיף משאבת לחץ ביניים שמבטיחה שגם הדירה בקומה עשרים ושלוש מקבלת זרם מים מספק.

טכנאי שלא מבין את מפת הלחצים של הבניין הספציפי שלכם עלול להחליף חלקים, לשנות הגדרות, ולצאת בלי שפתר את הבעיה האמיתית. ישי עובד תמיד עם מפת הבניין ומבצע מדידות לחץ בשלב האבחון, לא אחריו. בבניינים גבוהים מאוד, לעיתים מחלקים את הבניין לשני אזורי לחץ: האזור התחתון והאזור העליון. כל אזור מקבל מים חמים מנקודת חיבור שונה, ויש לוודא שכל אחד מהם מתוחזק בנפרד. ועד בית שלא יודע שיש לו שתי לולאות שונות ברשת חימום המים לעיתים מחפש את התקלה בצד אחד בזמן שהבעיה היא בצד השני.

לקריאת המאמר >>  האם מותר לדייר להתנתק ממערכת המים המרכזית? המדריך המשפטי המלא

גודל ומערך הקולטים: כמה מספיק ומה קורה כשמחשבים לא נכון

בניין רב קומות דורש תכנון מדויק של שטח הקולטים. הכלל הפשוט הוא שכל דירה צריכה קולט בגודל של כ-1.5 עד שני מטרים רבועים לחימום מים ביעילות. בבניין בן שלושים דירות, זה אומר קולטים בשטח של ארבעים וחמישה עד שישים מטרים רבועים. הבעיה היא שגגות של מגדלים מודרניים לרוב לא גדולים מספיק כדי לכסות את כל הדירות.

כאן מגיע הפתרון של המערכת החלקית: על פי הוראות משרד האנרגיה ותקנות הבנייה בישראל, בבניין רב קומות הקבלן מחויב להתקין מערכת סולארית לשבע הקומות העליונות לפחות. יתר הדירות מסתמכות על גיבוי חשמלי או על מיכל מרכזי שמחומם גם סולארית וגם חשמלית. פריסה זו דורשת תכנון של צנרת, שסתומים ובקרים שיאפשרו לכל דייר לקבל את חלקו ממי החימום.

כשתכנון שטח הקולטים לא מדויק, התוצאה ניכרת מיד: דיירים בקומות מסוימות מקבלים מים חמים, אחרים לא. תלונות, ויכוחים בוועד, וחשבון חשמל שעולה כי האלמנט עובד שעות נוספות. ישי מגיע, בודק את מפת הקולטים, ומאבחן אם הבעיה היא בגודל המערכת, בהתקנה, בבקר, או בצנרת. לפעמים הפתרון הוא תוספת קולטים, לפעמים זה שינוי תצורת הצנרת, ולפעמים בעיית גודל המערכת היא לא הבעיה הראשית, ואפשר לפתור הכל בכיוון הבקר בלבד. הניסיון הוא שקובע.

דרישות ההתקנה המיוחדות לבניין גבוה: מה שונה ומה חייבים לדעת

התקנת מערכת סולארית בבניין גבוה שונה מהותית מהתקנה בבית פרטי. הנה הנקודות שכל ועד בית צריך להכיר לפני שמזמינים טכנאי:

  • רישוי ואישורים: בבניין רב קומות, עבודה על הגג דורשת תיאום עם הרשות המקומית, לעיתים גם עם ועדת התכנון. יש לוודא שהטכנאי מכיר את הדרישות המקומיות ועובד עם רישיון בנייה מתאים כשנדרש.
  • תקינות גג נושא: לפני התקנה, יש לבדוק שהגג יכול לשאת את המשקל הנוסף של קולטים, מיכלים, ומשאבות. מיכל מים חם בנפח 800 ליטר שוקל כ-800 קג כשהוא מלא.
  • עבודה בגובה: ביצוע עבודות על גגות של מגדלים דורש ציוד בטיחות מתאים וביטוח מפורש לעבודה בגובה. אל תפשרו על זה.
  • חיווט חשמלי לבקר ולאלמנט: בניין גדול דורש חיווט בעוצמה גבוהה יותר. יש לוודא שלוח החשמל הראשי יכול לתמוך בעומס הנוסף.
  • נגישות לתחזוקה: קולטים ומשאבות צריכים להיות נגישים לבדיקה שנתית. בבניין גבוה, נגישות גג לא מתוכננת היטב גורמת לדחיית תחזוקה ולתקלות שמצטברות.

אם אתם מתכננים התקנה חדשה, מומלץ לקרוא גם את הצ’קליסט לועד בית נכנס, שמכיל שאלות הכרחיות שכל ועד חדש צריך לשאול לפני שמחליף טכנאי או מתחיל בשיפוץ מערכת.

תקלות נפוצות בבניינים גבוהים: מה שונה כשיש יותר קומות

כל מערכת סולארית יכולה להתקלקל, אבל בבניין גבוה יש כמה תקלות שמיוחדות לסביבה הזאת:

משאבת סחרור שעובדת כל הזמן, או שלא עובדת כלל: בקר דיפרנציאלי שמכויל לא נכון יכול לגרום למשאבה לרוץ גם בלילה, מה שמבזבז אנרגיה ושוחק את ציר המשאבה. לחלופין, בקר שקפא יגרום לכך שהמשאבה בכלל לא מופעלת גם בשמש מלאה. התוצאה: מים פושרים לכולם, גם בחודש יולי.

קורוזיה בצנרת הסחרור: בלולאה סגורה שמערבת מים ומתכת בטמפרטורות גבוהות, קורוזיה מצטברת עם השנים. בבניין גבוה, הצנרת ארוכה יותר וחשיפה לחום ולשינויי לחץ קיצוניים יותר. סימנים: מים בצבע חלודה, ירידה בלחץ הלולאה, רעש בצנרת.

הצטברות משקעי קלקן מים בקולטים: מים קשים, שנפוצים בחלקים רבים של ישראל, מייצרים שכבות סיד שמפחיתות את יעילות הקולטים. בבניין גבוה שבו מחזור המים גבוה, הצטברות הסיד מהירה יותר ופוגעת קודם בקולטים שנמצאים בטמפרטורה הגבוהה ביותר.

שסתומי פחיתת לחץ שנתקעו: שסתום שנתקע במצב סגור יגרום לנפילת לחץ מוחלטת בקומות שהוא אמור לשרת. שסתום שנתקע פתוח יגרום ללחץ גבוה מדי שעלול לפוצץ חיבורים. ישי בודק שסתומים כחלק קבוע מכל ביקור תחזוקה.

בידוד צנרת לקוי בחוץ: בבניין גבוה, חלק מהצנרת עוברת דרך חללים לא מחוממים, חדרי גג, וגב הבניין. בידוד לקוי אומר שמים שנחמו בקולטים מגיעים לדירות פושרים. בחורף, צינור שלא מבודד בגג מגדל יכול גם להקפיא.

דוד פרטי של דייר שמשפיע על המערכת כולה: זו תקלה שועדי בתים לא תמיד מזהים. כשמחליף חום פנימי בדירה מסוימת נסדק או ניקב, הוא מערבב מים חמים ממי הרשת הפרטית עם הלולאה הסולארית המשותפת. התוצאה: לחץ בלתי מוסבר ברשת, ירידת טמפרטורה, ולעיתים מים מזוהמים. ישי מכיר את הטכניקה לאיתור אותה דירה, שנקראת “הפרד ומשול”, שלב שלב עד שמוצאים את הדירה שגורמת לבעיה.

לקריאת המאמר >>  משאבת חום מול מערכת סולארית קלאסית: מדריך השוואה מקיף לבניינים משותפים

למה טכנאי שמתמחה בבניינים רבי קומות הוא לא מותרות

85% ממשקי הבית בישראל משתמשים במערכות חימום מים סולאריות, לפי נתוני מחקרים בינלאומיים. רוב הטכנאים בשוק מכירים את המערכות הביתיות הפשוטות. בניין רב קומות עם מערכת מרכזית, לחצים שונים בכל אזור, ומשאבות שמשרתות עשרות דירות, זה עניין אחר לגמרי.

כשמשפחה לא מקבלת מים חמים מהמערכת הסולארית, היא נאלצת להפעיל דוד חשמלי פרטי, מה שעולה בין 1,500 ל-2,000 ₪ נוספים בשנה. כפלו את זה בעשרים דירות, ותקבלו עשרות אלפי שקלים שנשרפים בחשמל בשנה אחת, בעוד המערכת הסולארית יושבת על הגג ולא עושה כלום.

מערכות חימום מים סולאריות חוסכות לישראל כשני מיליון חביות נפט בשנה, לפי הערכת משרד התשתיות הלאומיות. בבניין שהמערכת שלו מתוחזקת כהלכה, כל דייר נהנה מחיסכון אמיתי. בבניין שהמערכת שלו לא עובדת, הכסף הולך לחברת החשמל.

ישי עוסק בתחום מ-2003 ועבד על מערכות חימום מים בבניינים בכל רחבי הארץ. הוא ראה את כל הכשלים, חיבורים שנרקבו, משאבות שהותקנו לא נכון, קולטים שמותקנים בכיוון לא אופטימלי, בקרים שכויילו לבניין קטן ומשרתים בניין גדול פי שלוש. אם אתם ועד בית בבניין גבוה עם בעיות חוזרות שטכנאים לא הצליחו לפתור, זה בדיוק הפרופיל שלכם. אל תהססו לפנות: 050-7773311.

שאלות נפוצות על מערכות סולאריות בבניינים רבי קומות

האם ניתן להתקין מערכת סולארית מרכזית בבניין קיים שאין בו כיום מערכת כזאת?

כן, בהחלט אפשרי, אך הדרישות שונות מהתקנה בבניין חדש. צריך לבדוק את תקינות הגג, קיבולת נשיאת המשקל, ומסלולי הצנרת שיש להעביר דרך חללי הבניין. לעיתים נדרש גם אישור מרשות הבנייה המקומית. ישי יכול לבצע סקר ראשוני ולספר לכם מה מעשי ומה לא.

מה ההבדל בין מערכת מרכזית למערכת שבה כל דירה מחוברת בנפרד?

במערכת מרכזית יש קולטים משותפים ומיכל אחד גדול שמחלק מים חמים לכל הדירות. היתרון: יעילות גבוהה, ניהול קל, תחזוקה אחידה. החיסרון: תקלה אחת משפיעה על כולם. במערכת נפרדת לכל דירה, כל דייר מחובר לקולט שלו. היתרון: אוטונומיה. החיסרון: בבניין גבוה, אין מספיק גג לקולט לכל דירה, ולכן מרבית הבניינים הגבוהים בישראל עובדים עם מערכת מרכזית.

כמה פעמים בשנה צריך לתחזק מערכת סולארית מרכזית בבניין גבוה?

ביקור תחזוקה מקצועי אחד לשנה הוא המינימום המוחלט. בניין גבוה עם מים קשים זקוק לבדיקת קולטים ומדידת קלקן מים אחת לשנה, ולעיתים לטיפול בסיד אחת לשנתיים. ישי ממליץ על תחזוקת מנע שנתית הכוללת: בדיקת המשאבה, הבקר, הצנרת, הקולטים, ושסתומי הלחץ. עלות ביקור אחד נמוכה בהרבה מעלות תיקון תקלה שמצטברת שנה בלי טיפול.

האם מחוייב כל בניין חדש להתקין מערכת סולארית?

על פי התקנות בישראל, בבניין רב קומות חדש, הקבלן מחויב להתקין מערכת סולארית לשבע הקומות העליונות לפחות. ישנה גמישות מסוימת לבניינים שלא ניתן להתקין בהם מספיק קולטים על הגג, ואז ניתן להשתמש במשאבת חום כחלופה. בבניינים קיימים שאין בהם מערכת, החוק לא מחייב רטרואקטיבית, אבל תחזוקה וחידוש מערכת קיימת הם אחריות ועד הבית.

מה עושים כשיש תלונות שדירות מסוימות לא מקבלות מים חמים, ואחרות כן?

זה הסימן הקלאסי לבעיית הפלגה, כלומר המים החמים לא מגיעים בצורה שווה לכל הדירות. הסיבות האפשריות: בקר לא מכויל, שסתום תקוע, מאזן לחצים לא נכון, או צנרת שנחסמה. ישי מתחיל תמיד ממדידות: בודק טמפרטורה בפלטות, לחץ בנקודות שונות, ומאתר את נקודת הכשל לפני שמגיע לפתרון. כך הוא חוסך לכם תיקונים כפולים וביקורי חינם.

אם המערכת בבניין שלכם לא נותנת תוצאות לכל הדיירים, צרו קשר עם ישי ב-050-7773311. שנות ניסיון מ-2003, התמחות בבניינים משותפים, ושירות ארצי לוועדי בתים בכל הארץ. בלי אותיות קטנות, בלי תרגילים, ובלי טריקים.

שתפו, ועזרו לחבר/ה !

השאירו פניה

דילוג לתוכן