טיפול שנתי במערכת סולארית סגורה עם מחליף חום: הבדיקות שלא קיימות במערכת פתוחה

מה שונה בתחזוקה של מעגל סגור

במערכת פתוחה, המים שאתם צורכים במקלחת הם אותם מים שעוברים בקולטים על הגג. במערכת סגורה עם מחליף חום יש שני מעגלים נפרדים: מעגל ראשוני אטום, שבו זורם נוזל מיוחד דרך הקולטים, ומעגל משני של מי השתייה. החום עובר ביניהם דרך מחליף החום, והמים והנוזל לא נפגשים אף פעם. מי שמחזיק בבניין מערכת כזו, ובעיקר ועד בית שאחראי על כמה עשרות דירות, צריך להבין שהטיפול השנתי שלה שונה מהותית. את אחזקת מנע למערכת סולארית סגורה אי אפשר לבצע לפי רשימת בדיקות של מערכת פתוחה.

הסיבה פשוטה. במערכת פתוחה הבעיות העיקריות הן אבנית, חלודה וחיבורים רופפים, והן נראות לעין או מורגשות בחום המים. במעגל סגור הרבה מהתקלות סמויות. אין נזילה גלויה כשהלחץ יורד לאט, והנוזל יכול לאבד את תכונות ההגנה שלו בלי שמישהו ישים לב. מערכת כזו ממשיכה לייצר מים חמים עוד חודשים אחרי שהתחילה להיפגע, ורק אחרי כמה שנים מגיעה התקלה הגדולה והיקרה.

הנה מה שמוסיף המעגל הסגור לרשימת הבדיקות, בהשוואה למערכת פתוחה:

מי שמזמין טכנאי שמכיר רק מערכות פתוחות יקבל בדיקה שטחית: הוא יבדוק טמפרטורה, ינקה מסננים ויסכם שהכול תקין. בבניין משותף זה לא מספיק, כי הנזק במעגל סגור שנפגע בא בבת אחת ונוגע בכל הדיירים. לכן שווה לוודא מראש שהטכנאי מביא ציוד מדידה ייעודי: מד לחץ מדויק, מד שבירה לנוזל וחיישני טמפרטורה לשני צדי המחליף.

עוד הבדל שחשוב לוועד הבית: במערכת סגורה כל התערבות במעגל הראשוני דורשת ידע בטיחות. הנוזל חם מאוד בשעות השמש, והלחץ במעגל גבוה. לכן את העבודה הזאת עושה צוות מיומן, עם נהלים, ולא איש התחזוקה הכללי של הבניין.

בדיקת לחץ המעגל וכרית האוויר במיכל ההתפשטות

הבדיקה הראשונה בטיפול שנתי היא לחץ המעגל. כשהמערכת קרה, בבוקר או אחרי שהשמש ירדה, הטכנאי קורא את מד הלחץ ומשווה אותו ללחץ ההפעלה שנקבע בהתקנה. ירידה של כמה עשיריות בר בשנה היא סימן מוקדם לנזילה זעירה, שאינה נראית לעין כי הנוזל מתאדה על הצנרת החמה. לפי מחקר של VaristorSolar, ב-9 מתוך 10 מקרים נזילה ממערכת סולארית מקורה בשסתום או בחיבור רופף ולא בגוף הדוד. לכן, כשהלחץ יורד, מחפשים קודם כול בחיבורים ובשסתומים.

המיכל שמטפל בהתפשטות הנוזל הוא החלק השני של הבדיקה. בתוכו קרום גמיש, ומצדו האחד כרית אוויר או חנקן בלחץ מוגדר. כשהנוזל מתחמם הוא מתפשט ודוחס את הכרית, וכשהוא מתקרר הכרית דוחפת אותו חזרה. אם הכרית איבדה לחץ, המיכל לא סופג את ההתפשטות, והלחץ במעגל קופץ בשעות השיא עד שהשסתום הביטחוני נפתח ופולט נוזל. מי שרואה כתם סביב השסתום אחרי יום חם במיוחד יודע שהבעיה כאן.

בדיקת הכרית נעשית כך:

1. מנתקים את המיכל מהמעגל ומרוקנים אותו מנוזל, כדי שהמדידה תשקף רק את לחץ הגז.
2. מודדים את לחץ הגז בשסתום המילוי, בדומה לשסתום של צמיג.
3. משווים לערך שנקבע בתכנון המערכת, שמופיע בדרך כלל על תווית המיכל.
4. משלימים לחץ בחנקן או באוויר יבש לפי הצורך, ובודקים שאין נזילה דרך השסתום.
5. מחברים מחדש, ממלאים את המעגל ללחץ ההפעלה ומוודאים שהוא יציב אחרי שעה.

בבניין עם מערכת מרכזית, אורך החיים של הקרום תלוי בטמפרטורות שהוא פוגש. מיכל שמותקן קרוב לקולטים, בלי קטע צנרת קרה לפניו, נשחק מהר יותר. אם בדיקה שנתית מגלה שהקרום סדוק, מחליפים את המיכל כולו. זו עבודה של שעה-שעתיים, ועלותה נמוכה משמעותית מהחלפת נוזל ושסתומים שניזוקו בגלל מיכל פגום.

בישראל, תוחלת החיים של מערכת סולארית מתוחזקת היטב היא 10 עד 15 שנים לפי משרד האנרגיה. במעגל סגור, בדיקת הלחץ והמיכל כל שנה היא אחד הדברים שמבדילים בין מערכת שמגיעה לסוף הטווח הזה לבין זו שנגמרת אחרי שבע שנים. שאלו את הטכנאי תמיד איזה לחץ נמדד השנה, ואיזה נמדד אשתקד. מספר בודד לא אומר כלום, אבל מגמה אומרת הרבה.

בדיקת ריכוז ומצב הנוזל במעגל הקולטים

הנוזל במעגל הראשוני הוא בדרך כלל תערובת של מים ופרופילן גליקול, עם תוספים נגד קורוזיה. בישראל לא קופאים בדרך כלל, אבל באזורי הר ובקרים חריגים החורף יכול להפתיע. כך קרה בירושלים בחורף 2022: כ-50% מהדודים הסולאריים בבניינים ירושלמיים נכשלו בגלל קפיאת המים בקולטים ופיצוץ הצנרת. מעגל סגור עם נוזל תקין מגן על הקולטים מקור כזה, אבל רק אם הריכוז נכון.

הנוזל נשחק עם השנים. החום הגבוה בקיץ מפרק את הגליקול בהדרגה, מצטברים חומצות וחומרי פירוק, והתוספים נגד חלודה מתכלים. נוזל שהתדרדר הופך לחומצי, וחומציות היא בדיוק מה שאוכל מבפנים את הצנרת, את המחליף ואת הקולטים. לכן בטיפול שנתי בודקים שלושה דברים:

• ריכוז: מד שבירה (רפרקטומטר) מראה עד איזו טמפרטורה הנוזל מגן מפני קפיאה. ריכוז נמוך מדי מסכן בחורף, וריכוז גבוה מדי מוריד את יכולת העברת החום.
• חומציות: רצועת בדיקה או מד חומציות. ערך שיורד אל מתחת לתחום שהיצרן קבע מצביע על פירוק הנוזל.
• מראה וריח: נוזל שהכהה, התעכר או מריח שרוף עבר התחממות יתר. לפעמים נראים בו גם חלקיקים של חלודה או אבק מתכת.

אם הנוזל במצב גבולי, מחליפים אותו. ההחלפה כוללת ניקוז המעגל, שטיפה, ומילוי בתערובת טרייה בריכוז המדויק. קחו בחשבון שהחלפת נוזל אחת בכמה שנים עולה הרבה פחות מהחלפת קולטים. מי שמדלג על הבדיקה חוסך כמה מאות שקלים בשנה, ומסתכן בנזק של אלפים.

סיבה נוספת לבדוק את הנוזל נוגעת לקולטים עצמם. קולטים שטוחים מאבדים 20% עד 25% מיעילותם תוך 15 שנה ללא תחזוקה, בעיקר בגלל הזדקנות הציפוי ופגיעה בבידוד. נוזל מוגן ותקין מאט את התהליך, כי הוא לא מקדם קורוזיה פנימית. ובכל זאת, הטכנאי צריך להסתכל גם על הקולטים מבחוץ: לחפש סדקים בזכוכית, עיבוי בתוך הקולט וחלודה במסגרת. זה חלק מהטיפול, והוא לא תלוי בסוג המעגל.

בבניין משותף אפשר לשאול את הטכנאי אם הנוזל נבדק בדגימה מהנקודה הנמוכה במעגל. נקודה זו חשובה, כי שם מצטברים משקעים וחלקיקים כבדים, וההבדל בין דגימה מלמעלה למטה יכול להיות גדול. דגימה אחת מצד אחד של המערכת לא תמיד מייצגת אותה.

מחליף החום: זרימה, הפרשי טמפרטורה וסימני סתימה

מחליף החום הוא הלב של המערכת הסגורה ובמקביל החלק שנבדק הכי פחות. בבניינים משותפים משתמשים לרוב במחליף לוחות או במחליף צינורי. בשני המקרים המטרה זהה: להעביר כמה שיותר חום מהנוזל לצד של מי השתייה, בלי לערבב ביניהם. כשהמחליף מתחיל לאבד יעילות, המערכת עדיין עובדת, אבל הדוד המרכזי משלים בחשמל או בגז את מה שהשמש כבר לא מספקת.

מה בודקים בפועל? הבדיקה המרכזית היא הפרשי טמפרטורה. הטכנאי מודד את הנוזל בכניסה למחליף וביציאה ממנו, ואת מי השתייה בכניסה וביציאה. במחליף תקין, ההפרש בצד אחד גדול יחסית לשני, והוא יציב לאורך יום שמש. אם הנוזל יוצא כמעט חם כמו שנכנס, החום לא עובר, והמשמעות היא סתימה או שכבת אבנית בצד המים.

בצד של מי השתייה אבנית היא האויב הרגיל, ובישראל, עם מים קשים באזורים רבים, היא מצטברת מהר. כאן נכנס נוהל השטיפה הכימית. לפי משרד האנרגיה האמריקאי, מומלץ לבצע שטיפה כימית כל 3 עד 5 שנים בהתאם לקשיות המים. התהליך כולל כיבוי המערכת, ניקוז, הזרמת תמיסת חומצה לימונית, השרייה ושטיפה במים נקיים. במחליף לוחות עושים זאת בלי לפרק אותו, באמצעות משאבת שטיפה שמחוברת לשני פתחים.

סימנים שהמחליף זקוק לטיפול מוקדם יותר:

• המים החמים בדירות הקומות העליונות מתחממים לאט יותר מבעבר.
• לחץ הצד המשני עולה בנקודת הכניסה למחליף, אבל יורד בנקודת היציאה.
• משאבת הסחרור במעגל הראשוני עובדת הרבה יותר שעות ליום מאשר בעבר.
• הפרש הטמפרטורה בין כניסה ליציאה הצטמצם בלי שינוי בעומס.
• יש רעש זרימה חריג, ציפצוף או רטט בצנרת סביב המחליף.

דוגמה מבניין טיפוסי: בניין של 24 דירות, מערכת בת שבע שנים, ועד בית שמקבל תלונות על מים פושרים בקומה האחרונה. הנוזל במעגל הראשוני תקין והלחץ יציב, אבל הפרש הטמפרטורה במחליף קטן בבירור. אחרי שטיפה כימית, ההפרש חוזר לערכו, והתלונות נעלמות בלי להחליף שום חלק. בלי בדיקה כזו, ועד הבית היה מזמין החלפת דוד שאינה נחוצה. אם מצב דומה מוכר לכם, הרחבנו עליו במדריך על המערכת אחרי קיץ עמוס.

ויש גם מקרים שבהם השטיפה אינה מספיקה. אם הלוחות עצמם סדוקים או שהאטמים נשחקו, יש לבצע החלפה. הטכנאי יזהה זאת לפי דליפה בין שני המעגלים: מי השתייה מקבלים לפעמים טעם חריג של גליקול, או שלחץ המעגל הראשוני קופץ לפתע. במקרה כזה אסור להמשיך להפעיל את המערכת עד לתיקון, כי נוזל המעגל הראשוני לא מיועד לשתייה.

שסתומי ביטחון ומפרידי אוויר במעגל הסגור

שני רכיבים קטנים ובלתי מרשימים קובעים אם המערכת הסגורה בטוחה: שסתום הביטחון ומפריד האוויר. בטיפול שנתי בודקים את שניהם, ובבניין משותף חשוב שהבדיקה תתועד.

שסתום הביטחון נפתח כשהלחץ במעגל עובר סף מוגדר, ומשחרר נוזל או קיטור כדי למנוע פיצוץ. אם הוא תקוע בגלל משקעים, הלחץ הגבוה יפגע בקולטים או בצנרת. בבדיקה הטכנאי מרים את הידית ידנית, מוודא שהשסתום נפתח וחוזר להיסגר בלי טפטוף, ובודק שצינור הפליטה מכוון למקום בטוח ולא אל הגג שמעל דירה. שסתום שמטפטף אחרי הבדיקה מוחלף במקום. כפי שצוין קודם, שסתום הוא אחד המקומות הנפוצים ביותר לתקלות, ולכן מי שמתחזק אותו מסיר את רוב הסיכון.

מפריד האוויר, ולצידו שסתום האוורור האוטומטי, מוציאים בועות אוויר מהמעגל. אוויר במעגל סגור הוא בעיה מפתיעה: הוא יוצר מגעי אוויר בצנרת, מקטין את הזרימה ומגביר שחיקה במשאבה. בקולטים הוא גורם לנעילת אוויר ולעצירת זרימה מוחלטת בקולט בודד. הטכנאי בודק שהמפריד מותקן בנקודה הגבוהה, שהוא לא חלוד, ושהשסתום נפתח כשמלחיצים עליו.

כדאי לדעת מה קורה כשמדלגים על הבדיקה הזאת:

1. הלחץ במעגל מטפס ביום חם, והשסתום הביטחוני פולט נוזל על הגג.
2. אובדן הנוזל מוריד את הלחץ במעגל, והמשאבה מתחילה לשאוב אוויר.
3. המשאבה מתחממת ונשחקת, והזרימה בקולטים יורדת.
4. המערכת מפסיקה לייצר חום, והדוד המשלים עובד שעות נוספות.
5. מישהו מזמין תיקון חירום, ועלותו גבוהה בהרבה מבדיקה שגרתית.

לפי נתוני pakahom, תיקון מערכת סולארית בבניין משותף נע בין ₪350 ל-₪10,000, תלוי בסוג התקלה ובחלפים. הטווח הרחב הזה מסביר למה כדאי לתפוס את התקלה כשהיא ב-₪350. בדיקה שנתית של שסתומים ומפרידים נועדה בדיוק לכך. ואם בבניין שלכם אף אחד לא זוכר מתי הוחלף השסתום לאחרונה, זה הזמן לשאול. הנוהל הנכון הוא להחליף שסתום ביטחון אחת למספר שנים גם אם הוא נראה תקין, כי הקפיץ שבתוכו מתעייף.

כמה זמן לוקח טיפול כזה ומה מקבלים בדוח

טיפול שנתי יסודי במערכת סגורה בבניין משותף אורך בדרך כלל חצי יום עד יום עבודה, תלוי בגודל המערכת ובמספר הקולטים. מערכת קטנה, של כמה עשרות קולטים, נבדקת בחצי יום. מערכת גדולה עם כמה מעגלים ומחליפים לוקחת יום מלא. הצוות מתאם מראש עם ועד הבית, כי בזמן הטיפול המערכת מנותקת חלקית ומים חמים מסופקים מהדוד המשלים.

סדר העבודה הרגיל נראה כך:

הדוח הוא החלק שוועד הבית צריך לדרוש. דוח טוב לא מסתכם במילה תקין. הוא כולל את הערכים שנמדדו: לחץ, ריכוז נוזל, הפרשי טמפרטורה, וכל רכיב שהוחלף. הוא כולל תמונות של הממצאים, סימון של דברים שדורשים מעקב בשנה הבאה, והמלצה על מועד הטיפול הבא. כך אפשר להשוות בין שנה לשנה ולראות מגמות, כמו שתיארנו בבדיקת הלחץ.

מבחינת עלות, טיפול שנתי הוא חלק קטן מהשקעה במערכת. לשם השוואה, עלות דוד שמש חדש לבית פרטי נעה בין ₪3,800 ל-₪5,000 כולל קולטים ודוד, ובבניין משותף המספרים גדולים בהרבה. מערכת מרכזית שנפגעה מרשלנות עלולה לעלות עשרות אלפי שקלים להחלפה, בעוד טיפול מונע עולה מעט ומאריך את חיי המערכת. כדאי להכניס את הטיפול לתקציב השנתי של הוועד, כמו ניקיון חדר המדרגות.

אם אתם מחפשים צוות שמכיר את המערכות האלה מקרוב, מומחי מערכות מים סולאריות לבניינים משותפים של ישי עובדים עם ועדי בתים ומכירים גם את הצד הניהולי: תיאום עם הדיירים, דוח כתוב, והתראה מוקדמת לפני כל החלפת רכיב. בין שמדובר במערכת חדשה ובין במערכת בת עשר שנים, הבדיקות נשארות אותן בדיקות. מה שמשתנה הוא התדירות.

ולבסוף, תכננו את הטיפול לסתיו או לאביב. בקיץ המערכת בעומס ושעות השמש ארוכות, ובחורף קשה לבדוק קולטים בגשם. טיפול בסתיו מכין את המערכת לחורף, כולל בדיקת ריכוז הנוזל שמגן מקפיאה. עוד על הצוות ועל אופן העבודה אפשר למצוא באתר של צוות ישי למערכות סולאריות.

שאלות נפוצות

האם צריך טיפול שנתי גם אם המים החמים בבניין מתחממים כרגיל?

כן. במעגל סגור רוב הבעיות מתפתחות בשקט: לחץ יורד לאט, נוזל מתחמצן, מחליף חום מצטבר אבנית. המים ממשיכים להיות חמים כי הדוד המשלים מפצה. הבדיקה השנתית מזהה את הירידה לפני שהיא הופכת לתקלה, וכך היא חוסכת גם כסף על חשמל או גז.

אפשר לבצע את הטיפול בלי להשבית את המים החמים בבניין?

ברוב המקרים כן. הטכנאי מנתק את המעגל הסולארי ומשאיר את הדוד המשלים פעיל, כך שהדיירים לא מרגישים בשינוי. ההשבתה המלאה נדרשת רק בהחלפת מחליף חום או מיכל, ואז מודיעים מראש ומתאמים שעות.

כל כמה זמן מחליפים את הנוזל במעגל הראשוני?

אין מספר שמתאים לכולם. הכול תלוי בסוג הנוזל, בטמפרטורות שהמערכת נחשפת אליהן ובמצבו בפועל. לכן בודקים אותו מדי שנה ומחליפים לפי התוצאה, ולא לפי לוח שנים. אם הבדיקה מראה חומציות או שינוי צבע, ההחלפה לא מחכה.

מה לבקש מהטכנאי לפני שמתחילים?

בקשו רשימת בדיקות כתובה, ובה הלחץ, הנוזל, המחליף והשסתומים, וגם התחייבות לדוח עם ערכים מספריים בסוף העבודה. כך אתם יודעים מה שולם ומה נבדק בפועל, וגם יש לכם בסיס להשוואה בשנה הבאה.