העברת מערכת סולארית לפני החורף: למה אסור לגרור את הפרויקט לעונת הגשמים

העברת מערכת סולארית לפני החורף: למה התזמון קובע את גורל הפרויקט

כל בניין משותף מגיע לרגע שבו צריך להזיז את המערכת הסולארית מהמקום שבה היא עומדת. שיפוץ גג, תוספת מעלית, בנייה על הגג במסגרת תמ״א 38, החלפת איטום, או פשוט תכנון גג שנעשה לפני שלושים שנה ולא מתאים יותר לבניין. ברוב המקרים הוועד מקבל את ההחלטה בזמן שנוח לו מבחינה תקציבית, ולא בזמן שנוח למערכת. וזו בדיוק הנקודה שבה פרויקטים נתקעים. פירוק והרכבת מערכת סולארית היא לא עבודה של יום אחד, והיא תלויה בגג יבש, בגישה חופשית לצנרת ובאפשרות לבדוק לחצים ואטימות לפני שסוגרים הכל.

אנחנו במומחי מערכות מים סולאריות לבניינים משותפים רואים את זה כל שנה מחדש: הוועד מאשר בספטמבר, מתחיל בנובמבר, והגשם הראשון תופס את הגג פתוח. במאמר הזה נפרק את הסיבות המקצועיות לכך שהעברה צריכה להיסגר לפני עונת הגשמים, מה קורה בפועל כשגוררים את הפרויקט, ואיך בונים לוח זמנים שמחזיק גם אם משהו משתבש באמצע.

למה חלון הזמן של העברת מערכת קצר יותר ממה שנדמה לכם

העברת מערכת מים סולארית בבניין משותף מורכבת משלושה חלקים שלא תמיד קורים ברצף אחד. יש את הפירוק בפועל, יש את ההכנה של המיקום החדש, ויש את החיבור מחדש לצנרת האנכית של הבניין. כל אחד מהשלבים תלוי בגורם אחר. קבלן האיטום צריך לסיים לפני שהקולטים חוזרים למקומם, החשמלאי צריך להגיע כדי להזיז את נקודת ההזנה של משאבת הסחרור, ולפעמים גם המהנדס של הבניין צריך לאשר את העמסת המשקל על התוואי החדש.

כשכל אלה קורים באוגוסט, פער של שבוע בין קבלן לקבלן הוא לא דרמה. הגג יבש, אין לחץ של מזג אוויר, ואפשר להשאיר את הצנרת פתוחה ליום או יומיים בלי סיכון. כשאותו פער קורה בנובמבר, שבוע אחד של איחור הופך לחודש. הגג רטוב, אי אפשר לאטום, אי אפשר לרתך על משטח לח, וכל יום גשם דוחה את הכל הלאה.

יש כאן גם שיקול שקשור לאורך החיים של הציוד עצמו. תוחלת החיים הממוצעת של מערכת מים סולארית מתוחזקת היא 10 עד 15 שנים, ולכן העברה היא הזדמנות טבעית לבדוק אם המערכת שאתם מזיזים באמת שווה את ההשקעה בפירוק והרכבה. מערכת בת שתים עשרה שנה שעוברת פירוק בתנאי חורף עלולה לצאת מהתהליך פחות טובה משנכנסה. אותה מערכת בדיוק, כשמפרקים אותה ביום קיץ יבש עם זמן לבדוק כל חיבור, יכולה לרוץ עוד כמה שנים טובות. ההבדל הוא לא הציוד. ההבדל הוא התנאים שבהם עבדו עליו.

לכן השאלה הראשונה שאנחנו שואלים ועד שפונה אלינו באוקטובר היא לא כמה זה עולה, אלא מתי בדיוק אתם רוצים מים חמים בחזרה. התשובה לשאלה הזו קובעת אם מתחילים מיד או מחכים לאביב.

מה באמת קורה בגג פתוח כשמגיע הגשם הראשון

הנזק שגשם עושה לפרויקט העברה הוא לא רק עיכוב בלוח הזמנים. הוא נזק פיזי לחומרים ולעבודה שכבר בוצעה. הנה מה שקורה בשטח, לפי הסדר.

הבידוד התרמי של הצנרת סופג מים. הקליפה החיצונית של הבידוד עמידה, אבל ברגע שפתחתם חיבורים לצורך הפירוק, הקצוות חשופים. בידוד רטוב מאבד חלק ניכר מהיעילות שלו, והוא לא מתייבש מעצמו בתוך צנרת סגורה. הוא נשאר לח, מעודד קורוזיה על הצינור, ובתוך שנתיים אתם מחליפים אותו שוב.

המחברים והאוגנים חושפים חלודה. חיבור שנפתח ולא נסגר באותו יום, בסביבה לחה, מתחיל להחליד בשוליים. כשסוגרים אותו אחר כך על אטם חדש, החלודה יושבת מתחת לאטם ויוצרת נזילה שמתגלה רק אחרי שבועיים של לחץ.

המיכל נשאר ריק ופתוח לאוויר לח. דוד שעומד ריק בחורף בלי מכסה אטום צובר לחות פנימית. זה מאיץ תהליכי שקיעה של מינרלים ברגע שממלאים אותו מחדש, ומקצר את החיים של האנודה.

משאבת הסחרור נשארת מנותקת. משאבה שעומדת שבועות בלי מים בתוכה מייבשת את האטמים הפנימיים שלה. כשמפעילים אותה מחדש היא עלולה לטפטף מהציר, ולפעמים היא פשוט לא מתניעה. זו תקלה שמופיעה שבועיים אחרי שהקבלן כבר סיים והלך.

ומעל הכל, יש את האיטום של הגג עצמו. ברוב הבניינים המערכת יושבת על בסיסי בטון או על רגליות שמעוגנות לגג. ברגע שמזיזים אותן, נוצרים חורים בשכבת האיטום. סגירה נכונה של החורים דורשת משטח יבש לגמרי, בדרך כלל 48 שעות בלי גשם לפני ואחרי. בעונת הגשמים לא תמיד יש חלון כזה, והפתרון הזמני שהקבלן שם כדי לגמור את היום נשאר שם עד אפריל. בינתיים המים נכנסים לדירה בקומה העליונה, וזה כבר הופך לסיפור אחר לגמרי מול הדיירים. מי שרוצה להבין את ההיבט הזה לעומק ימצא הרחבה במדריך שלנו על תיאום בין שיפוץ גג לבין המערכת הסולארית.

לוח זמנים ריאלי לוועד בית שרוצה לסגור את הפרויקט בזמן

הטעות הנפוצה ביותר היא לספור אחורה מתאריך הגשם הצפוי במקום לספור קדימה מתאריך ההחלטה. אסיפת דיירים לוקחת זמן, גביית כסף לוקחת זמן, ולפעמים צריך שתי הצעות מחיר כדי שהוועד ירגיש בנוח. הטבלה הבאה מציגה את הלוח שאנחנו ממליצים עליו לבניין סטנדרטי של 8 עד 16 דירות עם מערכת מרכזית אחת.

שימו לב לשורה האחרונה. חלון הביטחון הוא לא מותרות. ברוב הפרויקטים שאנחנו מלווים מתגלה משהו באמצע: אוגן שהתעוות, קטע צנרת שהתקרר וסדק, ברז שלא נסגר עד הסוף. אם התחלתם באוגוסט, גילוי כזה עולה לכם שבוע. אם התחלתם בסוף אוקטובר, אותו גילוי עולה לכם את כל החורף. הצוות שלנו מגיע לסקר מקדים בדיוק כדי לצמצם את ההפתעות האלה, ומי שמעדיף לראות את התמונה המלאה יכול לפנות אל שירותי מערכות סולאריות לוועדי בתים ולקבל הערכה ריאלית לפני שמצביעים באסיפה.

העלות האמיתית של חורף בלי מערכת סולארית פעילה

כשמערכת סולארית יורדת מהגג ולא חוזרת בזמן, הבניין לא נשאר בלי מים חמים. הוא עובר לגיבוי החשמלי, וזה בדיוק המקום שבו מתחיל הדימום הכספי. בישראל מערכת סולארית מספקת כ-70% עד 80% מצריכת המים החמים השנתית, כך שכל חודש שהיא מושבתת מעביר את הנתח הזה לחשבון החשמל של הדיירים.

החישוב הזה נעשה עוד יותר מכאיב בחורף, מפני שאז צריכת המים החמים היא הגבוהה ביותר בשנה. מים נכנסים קרים יותר, המקלחות ארוכות יותר, והדוד עובד קשה יותר על כל ליטר. במילים אחרות, החודשים שבהם הכי מסוכן להשבית את המערכת הם גם החודשים שבהם ההשבתה הכי יקרה. פרויקט שנדחה מנובמבר לאפריל לא עולה לכם רק בעצבים. הוא מגלגל חמישה חודשים של חימום חשמלי מלא על כל הדירות בבניין, ובבניין של שתים עשרה דירות זה סכום שמגמד את ההפרש בין הצעות המחיר שהתווכחתם עליהן באסיפה. כדאי לעיין גם בהסבר המפורט שלנו על שלבי העברת מערכת סולארית.

יש גם מחיר עקיף. ועד שגורר פרויקט לתוך החורף מאבד שיתוף פעולה. הדיירים שמשלמים חשבון חשמל גבוה בזמן שהגג פתוח מפסיקים להאמין להערכות זמנים, והפרויקט הבא, גם אם הוא חיוני, נתקע באסיפה. אמון של דיירים הוא משאב מוגבל וקשה מאוד לשקם אותו.

שווה גם לשים לב לנקודה שמעטים מחשבים: בבניין שבו חלק מהדירות עברו לדוד חשמל פרטי לאורך השנים, השבתה ארוכה של המערכת המרכזית דוחפת עוד דיירים לעשות את אותו מהלך. ברגע שזה קורה, המערכת המשותפת מאבדת עוד צרכנים, החזר ההשקעה שלה מתארך, ובאסיפה הבאה מישהו כבר יציע לוותר עליה לגמרי. השבתה של חורף אחד יכולה להיות תחילת הסוף של תשתית שלמה שהבניין שילם עליה. זו סיבה טובה לסגור את הפרויקט בקיץ גם כשנראה שאין לחץ.

מי שממילא שוקל שדרוג במסגרת ההעברה, שווה לו לדעת שמשאבת חום בתקן ENERGY STAR צורכת עד 70% פחות חשמל מדוד חשמל רגיל, ולכן שילוב של גיבוי חכם יחד עם ההעברה מקטין משמעותית את החשיפה לחורף גרוע. ההיגיון פשוט: אם ממילא פותחים את המערכת, זה הרגע הזול ביותר להוסיף רכיב שמגן עליכם בפעם הבאה.

צ׳קליסט לוועד הבית לפני שמאשרים העברה

לפני שאתם חותמים על הצעת מחיר להעברה, עברו על הרשימה הזו באסיפה. היא לוקחת עשר דקות וחוסכת חודשים.

1. תאריך סיום מחייב בכתב. לא טווח, לא הערכה. תאריך שאחריו יש חלון ביטחון של לפחות שלושה שבועות לפני עונת הגשמים הצפויה באזור שלכם.
2. מי אחראי לאיטום החורים בגג. זו הנקודה שהכי הרבה פעמים נופלת בין הכיסאות. או שהמתקין לוקח אחריות מלאה, או שיש קבלן איטום עם תאריך משלו בהסכם.
3. מצב הצנרת האנכית לפני הפירוק. בקשו בדיקה של הצנרת הקיימת. אם היא ממילא בסוף חייה, עדיף להחליף אותה בזמן שהמערכת מפורקת ולא שנה אחר כך.
4. מיקום חדש שנבדק לעומס ולהצללה. גג שנראה פנוי בצהריים יכול להיות מוצל בשלוש אחר הצהריים בגלל חדר מדרגות או מיכל מים.
5. תוכנית גיבוי למים חמים בזמן העבודה. גם עבודה של יומיים משאירה דיירים בלי מים חמים. תיאום מראש מונע טלפונים זועמים.
6. בדיקת לחצים מתועדת בסיום. דרשו דוח קצר של בדיקת אטימות אחרי המילוי, לא רק אישור בעל פה.
7. אחריות בכתב על העבודה ועל הרכיבים. הפרדה ברורה בין אחריות על ההתקנה לבין אחריות היצרן על הציוד.

הסעיף השני ברשימה הוא הקריטי מכולם. בניינים רבים מגלים את הנזילה לא ביום העבודה אלא בגשם השלישי של העונה, וכשהם חוזרים לקבלן הוא כבר בפרויקט אחר בעיר אחרת. הסכם שמגדיר במפורש מי אוטם את נקודות העיגון הישנות, ובאיזה חומר, שווה יותר מכל הנחה שתקבלו על המחיר. אם אתם רוצים להיכנס לעונה עם ראש שקט, שווה גם לבצע בדיקה יזומה של המערכת לפני החורף מיד בתום ההעברה.

ארבעה תרחישים נפוצים שמחייבים העברה, וההבדל ביניהם

לא כל העברה נראית אותו דבר. הסיבה שבגללה מזיזים את המערכת משנה את התכנון, את הלוח ואת מי שצריך לתאם איתו.

שיפוץ ואיטום גג. זה המקרה הפשוט יחסית. המערכת יורדת, הגג מטופל, המערכת חוזרת לאותו מקום או קרוב אליו. הסיכון המרכזי הוא שקבלן האיטום קובע את הקצב, והוא בדרך כלל עובד לפי מזג האוויר. תמיד תקבעו את מועד ההרכבה מחדש רק אחרי שהאיטום התייבש, לא במקביל.

תמ״א 38 ובנייה על הגג. כאן המערכת עוברת למיקום קבוע חדש, לרוב על גג עליון יותר או על מבנה טכני ייעודי. המרחק מהדירות גדל, ולכן צריך לבדוק מחדש את אורך התוואי, את הבידוד ואת ההספק של משאבת הסחרור. מערכת שעבדה מצוין בגובה שלוש קומות יכולה לתת מים פושרים אחרי שהעלו אותה שתי קומות בלי לעדכן את המשאבה.

פינוי בינוי ובנייה חדשה. תרחיש שבו לרוב אין טעם להעביר מערכת ישנה. אם המערכת עברה את עשר השנים, ההיגיון הכלכלי נוטה לכיוון מערכת חדשה שמתוכננת לבניין החדש מלכתחילה. הרחבנו על ההבחנה הזו במאמר על העברת מערכת סולארית בפרויקט פינוי בינוי.

תוספת מעלית או מתקן טכני. ההעברה כאן חלקית: מזיזים חלק מהקולטים ומשאירים את השאר. זה נשמע קל אבל זה דווקא התרחיש שהכי מועד לתקלות, מפני שהמערכת עובדת בחלקה בזמן העבודה ולחצים לא מאוזנים גורמים לאוויר להיכנס לתוואי. במקרים כאלה אנחנו מעדיפים להשבית את המערכת כולה ליום אחד מלא ולעשות סדר, במקום לעבוד עליה חצי חצי במשך שבוע.

מה עושים אם כבר אוקטובר ואי אפשר לדחות

לפעמים ההחלטה לא בידיים שלכם. הקבלן של תמ״א 38 מתחיל בנובמבר, ונקודה. גם אז יש דרך לעבוד נכון, והיא מבוססת על עיקרון אחד: לצמצם את מספר הימים שבהם המערכת פתוחה לשמיים.

הדרך לעשות זאת היא הכנה מלאה מראש. מכינים את כל התוואי החדש, את המעגנים, את החיבורים ואת הבידוד לפני שנוגעים במערכת הקיימת. מזמינים את כל החלקים ומוודאים שהם בשטח, כולל אטמים ומחברים חלופיים למקרה שמשהו יתגלה פגום. בוחרים חלון של שלושה ימים יבשים לפי תחזית, ומבצעים את הפירוק וההרכבה ברצף אחד בלי הפסקות. אם התחזית משתנה באמצע, עוצרים בשלב שבו הכל סגור וזמני, ולא בשלב שבו הצנרת פתוחה.

עוד כלל שעוזר: אל תשלבו העברה עם שדרוגים אופציונליים בחורף. אם רציתם להוסיף קולטים או להחליף מיכל, דחו את זה לאביב ובצעו עכשיו רק את המינימום שמאפשר לבניין לעבור את העונה. כל רכיב נוסף הוא עוד ספק, עוד תאריך אספקה ועוד סיכון לעיכוב. המערכת הסולארית של הבניין היא תשתית שמשרתת עשרות אנשים, ובחורף היא צריכה קודם כל לעבוד. שיפורים אפשר להוסיף כשהגג יבש והלחץ ירד.

כדאי לזכור שהמערכות האלה הן לא רק חיסכון פרטי. מערכות מים סולאריות חוסכות לישראל כ-8% מצריכת החשמל הלאומית, וכל מערכת שמושבתת לחודשים ארוכים היא גם הפסד קטן לרשת כולה. אם אתם עומדים לפני העברת מערכת סולארית בבניין ולא בטוחים אם להתחיל עכשיו או לחכות, דברו איתנו לפני שמצביעים באסיפה. חצי שעה של תכנון נכון שווה חורף שלם של שקט.