העברת מערכת סולארית בתוך אותו גג: מתי הזזה של כמה מטרים פותרת בעיית הצללה או איטום

הגג של בניין משותף הוא לא מלבן ריק. יש עליו חדר מדרגות, מכונת מעלית, מעבים של מזגנים, לפעמים מרפסת גג שנבנתה אחרי תוספת קומה, ולעיתים גם קולטים פרטיים של דייר שהתקין לעצמו. מערכת שהותקנה לפני שתים עשרה שנה במקום הנכון יכולה למצוא את עצמה היום בצל של תוספת בנייה, או בדיוק מעל האזור שבו האיטום קרס. במקרים כאלה לא תמיד צריך מערכת חדשה. לפעמים פירוק והרכבת מערכת סולארית במרחק של ארבעה או חמישה מטרים על אותו גג פותרת את שתי הבעיות במכה אחת.

ההחלטה נשמעת קטנה, אבל היא לא. אתם מפרקים מערכת שעובדת, מזיזים מאות קילוגרמים על גג שיש לו היסטוריה, ומחברים מחדש צנרת שעברה שנים של חום ואבנית. כשעושים את זה נכון, המערכת חוזרת לעבוד באותו יום והתשואה עולה מיד. כשעושים את זה בשיטת ננסה ונראה, מקבלים גג עם עוד שמונה חורים ומערכת שמטפטפת. במאמר הזה נפרק את ההחלטה לגורמים: מתי הזזה של כמה מטרים באמת פותרת הצללה או איטום, מה בודקים לפני, איך נראית העבודה בשטח, ומה ועד הבית חייב לסגור בכתב. אנחנו בפתרונות מים חמים לבניין משותף מנהלים את השיחה הזאת עם ועדי בתים כמה פעמים בחודש, וברוב המקרים היא נגמרת בהזזה ולא בהחלפה.

הזזה בתוך אותו גג: מה זה אומר בפועל

הזזה בתוך הגג היא עבודה שבה המערכת נשארת של אותו בניין, מזינה את אותם דיירים ומחוברת לאותה תשתית מים, אבל משנה מקום פיזי על אותו מישור. זה שונה מהעברת מערכת בפרויקט פינוי בינוי, שבה הגג עצמו נעלם והמערכת עוברת למבנה אחר. כאן הכל נשאר במקום: הדיירים, הצנרת הראשית, לוח החשמל, ההסכם עם הוועד. משתנה רק המיקום של החלק שסופג את השמש.

כדי להבין מה בדיוק זז, כדאי לזכור איך בנויה מערכת סולארית מרכזית בבניין. יש שדה קולטים על מסגרות, יש מצבר או דוד מרכזי, יש משאבת סחרור שמזיזה את הנוזל בין הקולטים לדוד, יש מיכל התפשטות, תרמוסטט וגוף חימום עזר, ויש שני קווים עיקריים: הזנה וחזרה. ברוב ההזזות בתוך הגג מזיזים את שדה הקולטים והמסגרות בלבד, ומאריכים או מקצרים את שני הקווים. הדוד נשאר על הבסיס שלו, כי הוא הכי כבד והכי קשור לצנרת הבניין.

יש מצבים שבהם מזיזים גם את הדוד, למשל כשהבסיס שלו יושב על אזור שצריך איטום מלא. אז העבודה גדלה משמעותית: צריך לבנות בסיס בטון חדש, לחשב מחדש את הפרשי הגבהים בין הקולטים לדוד, ולוודא שמשאבת הסחרור עוד מתמודדת עם המסלול. בגלל זה הקבלן חייב להגיד לכם מראש איזה מהשניים אתם קונים. הזזת קולטים היא עבודה של יום עד יומיים. הזזת קולטים ודוד יחד היא פרויקט של שלושה עד חמישה ימים, עם השבתה ארוכה יותר של המים החמים.

המיקום כל כך חשוב כי הוא קובע ישירות כמה מים חמים חינם אתם מקבלים. בישראל מערכת סולארית מספקת כ-70% עד 80% מצריכת המים החמים השנתית, וכל שעת שמש שהקולטים מפסידים נגרעת מהמספר הזה ומתגלגלת לחשבון החשמל המשותף. מערכת מוצלת היא לא מערכת מקולקלת. היא מערכת שעובדת בחצי כוח, ורוב הדיירים לא מזהים את זה עד שהחורף מגיע.

הצללה על הקולטים: איך מזהים ומתי כמה מטרים מספיקים

הסימן הראשון להצללה הוא כמעט תמיד עונתי. בקיץ הכל בסדר, ומאמצע נובמבר מתחילות התלונות. בדרך כלל מהקומות העליונות, ובדרך כלל בשעות אחר הצהריים. אם המערכת נקייה, משאבת הסחרור עובדת ואין נזילה, אבל הטמפרטורה בדוד לא עולה מעל ארבעים מעלות בימים בהירים, שווה לעלות לגג ולהסתכל למעלה במקום להסתכל על הצינורות.

הסיבות השכיחות להצללה שנוצרה אחרי ההתקנה הן ברורות כשמחפשים אותן: תוספת קומה או חדר מעלית חדש בעקבות פרויקט תמ״א 38, יחידת מיזוג מרכזית שהוצבה על הגג בלי לחשוב על הקולטים, מחסן גג שנבנה בלי היתר, פרגולה על מרפסת גג, עץ שגדל בחצר השכנה, או בניין חדש שקם ממול. לפעמים זה אפילו מערכת סולארית פרטית שדייר התקין קרוב מדי, וגובה המסגרת שלו מטיל צל על השורה התחתונה שלכם.

הבדיקה עצמה זולה ולא דורשת מכשור. בחרו יום בהיר בדצמבר או בינואר, עלו לגג שלוש פעמים, בעשר בבוקר, בשתים עשרה ובשתיים אחר הצהריים, וצלמו את שדה הקולטים בכל פעם מאותה נקודה. סמנו בגיר את קו הצל על הגג בכל צילום. שתי טעויות חוזרות כאן. הראשונה היא לבדוק בקיץ, כשהשמש גבוהה והצל קצר פי שלושה מהחורף, כך שהבעיה נעלמת בדיוק כשהיא לא מזיקה. השנייה היא להסתפק במבט אחד בצהריים, שמפספס את ההצללה של הבוקר ושל אחר הצהריים.

הכלל המעשי הוא שקולט צריך שמש ישירה לפחות מתשע בבוקר עד שלוש אחר הצהריים בחורף. חשוב להבין שהצללה חלקית פוגעת יותר ממה שנראה: בשדה שמחובר בטור, קולט אחד שנמצא בצל מוריד את הטמפרטורה של כל השורה, כי הנוזל שיוצא ממנו קר יותר וממשיך לזרום הלאה. שני קולטים מוצלים משבע כאלה הם לא הפסד של שני שביעיות. בפועל זה קרוב לשליש מהתשואה בשעות האלה.

מכאן ההחלטה פשוטה. אם סימנתם על הגג אזור שנשאר מואר בכל שלוש הבדיקות, והוא במרחק סביר של שלושה עד שמונה מטרים משדה הקולטים הקיים, הזזה היא הפתרון הנכון והזול. אם כל הגג מוצל מהבניין שממול או מתוספת שלא הולכת להיעלם, הזזה לא תעזור ואתם צריכים לדבר על שינוי טכנולוגיה. יש גם מצב אמצע נעים: הצל מגיע רק מהמסגרת של המערכת עצמה, כי הקולטים הותקנו צפוף מדי. אז לא צריך להזיז את השדה למקום אחר, אלא רק לפרוס אותו מחדש עם מרווח נכון בין השורות.

בעיות איטום: כשהמערכת יושבת בדיוק מעל הכתם הרטוב

התרחיש השני שמוביל להזזה הוא רטיבות בדירה בקומה העליונה. דייר מדווח על כתם בתקרה, קבלן איטום עולה לגג, ומגלה שהאזור הבעייתי נמצא מתחת לשדה הקולטים או מתחת לבסיס הדוד. אי אפשר לאטום מתחת למערכת. חייבים להזיז אותה, ואז נשאלת השאלה אם מחזירים אותה למקום או מנצלים את ההזדמנות ומעבירים אותה.

לפני שממשיכים, יש שלב שאסור לדלג עליו: לוודא מי מרטיב את מי. נזילה סמויה במערכת הסולארית נראית על התקרה בדיוק כמו כשל איטום, ואם תזיזו מערכת שנוזלת לפינה אחרת של הגג, הכתם פשוט יופיע במקום חדש. שלוש בדיקות מפרידות בין השניים. האם המים חמים או בטמפרטורת הסביבה. האם הרטיבות מתגברת בימים גשומים או דווקא בימים חמים ובהירים. והאם יש צריכת מים חריגה במילוי המערכת. אם התשובות מצביעות על המערכת, מטפלים בנזילה ולא מזיזים שום דבר. מקרה נפוץ במיוחד הוא נזילה מהדוד בקומה האחרונה, ושם שאלת האחריות מתנהלת אחרת לגמרי.

כשמדובר באמת בכשל איטום, הקשר בין המערכת לגג הוא הלב של העניין. כל רגלית של מסגרת היא נקודת חדירה. במערכות ותיקות תמצאו שני סוגים: מסגרות שמונחות על בלוקי בטון או משטחי גומי בלי קידוח, ומסגרות שהוברגו ישירות לרצפת הגג עם ברגי פיליפס ואטמים. הסוג השני הוא זה שגורם לצרות אחרי עשר שנים, כי האטם מתקשה, הבורג חלוד, והמים מוצאים את הדרך פנימה טיפה בכל גשם. אם מצב דומה מוכר לכם, הרחבנו עליו במדריך על כמה עולה העברת מערכת סולארית בבניין משות.

נקודה שוועדי בתים מפספסים: אחרי איטום מחדש, אסור להחזיר את המערכת על אותם חורים. השכבה החדשה טרייה, והברגה חוזרת לתוך אותן נקודות תוקפת בדיוק את האזור שהרגע שילמתם עליו. הפרקטיקה הנכונה היא לסתום את החורים הישנים כחלק מעבודת האיטום, ולהציב את המערכת החדשה על בסיסים שלא דורשים קידוח, או על יריעה ממוקדת עם שרוולי מגן. אם אתם בכל מקרה בתוך שיפוץ גג שכולל את המערכת הסולארית, זה התזמון הזול ביותר לעשות את שני הדברים יחד, כי הפירוק בכל מקרה מתבצע.

עוד שיקול שמשפיע על ההחלטה הוא הגיל. תוחלת החיים הממוצעת של מערכת מים סולארית מתוחזקת היא 10 עד 15 שנים. אם המערכת בת שלוש עשרה והגג נפתח בכל מקרה, השאלה כבר לא איפה להציב אותה אלא אם להחזיר אותה. על זה נדבר בהמשך.

מה בודקים לפני שמחליטים: סקר גג ותשתית

אף החלטה כאן לא צריכה להתקבל בשיחת טלפון. הבסיס הוא סקר תשתיות של מערכת המים בבניין, שנותן לוועד תמונה כתובה במקום הרגשה. בסקר לקראת הזזה בתוך הגג יש שבעה סעיפים שחייבים להופיע.

1. מצב הקולטים. זכוכית סדוקה, בידוד רטוב, פסי ספיגה מקולפים או חיבורים ירוקים מקורוזיה. יש סימנים מובהקים שהגיע הזמן להחליף את קולטי השמש, ואם הם מופיעים אין טעם להזיז ברזל שהולך לפח.
2. מצב הדוד והמצבר. אבנית, חלודה בפתחי הביקורת, בידוד חיצוני קרוע, אנודה שנאכלה.
3. אורך הצנרת החדש. כל מטר נוסף בין הקולטים לדוד הוא הפסד חום, ולכן בידוד תרמי לצנרת מים חמים חייב להיכנס לתמחור מההתחלה ולא כתוספת.
4. ראש הלחץ של משאבת הסחרור. מסלול ארוך יותר או הפרש גבהים אחר עשויים לדרוש משאבה חזקה יותר.
5. עומס על הגג. שדה קולטים מלא מים שוקל מאות קילוגרמים. אם המיקום החדש לא מעל קורה או קיר נושא, צריך חוות דעת של מהנדס.
6. גישה ובטיחות. מסלול הרמה, נקודות עיגון לרתמות, ומרחק מקצה הגג ומהמעקה.
7. היתרים ותקנון. חלק מהרשויות דורשות הודעה על שינוי מיקום, ובבניינים עם מרפסות גג פרטיות יש גם שאלה של זכויות שימוש.

אחרי שהסקר על השולחן, ההשוואה בין שלוש האפשרויות נעשית מהירה:

שלבי העבודה בהזזה בתוך הגג

סדר העבודות הוא מה שמפריד בין הזזה נקייה לבין שבוע של בלגן. כך זה נראה אצלנו בשטח, וכך כדאי לכם לבקש שזה ייראה בכל הצעת מחיר שתקבלו.

1. סימון וסימון חוזר. מסמנים בגיר את המלבן המדויק של המיקום החדש, כולל מרווחי גישה לתחזוקה עתידית, ומצלמים. נציג הוועד מאשר את הסימון על הגג ולא על שרטוט.
2. הודעה לדיירים. שלושה ימי עסקים לפני, בכתב ובקבוצת הבניין, עם שעות מדויקות שבהן לא יהיו מים חמים.
3. קירור וניקוז. אסור לפרק קולט חם. עובדים בבוקר המוקדם, או מכסים את הקולטים ביום שלם לפני הפירוק. פירוק קולט שעמד בשמש מסתיים בקיטור ובכוויות.
4. פירוק מסודר. מפרקים חיבורים גמישים, מסמנים כל קולט ואת מקומו בשורה, ומורידים את המסגרת. סימון נכון חוסך שעה של ניחושים בהרכבה.
5. סגירת החורים הישנים. ניקוי, פריימר, מסטיק אלסטומרי ורולקה או טלאי יריעה. זה קורה לפני ההרכבה במקום החדש, לא אחריה.
6. הכנת הבסיס החדש. משטחי גומי או בסיסי בטון על יריעת הגנה, מיושרים בפלס. אם חייבים לקדוח, קודחים דרך שרוול אטום ולא ישר לתוך היריעה.
7. הרכבה וכיוון. פנים לדרום, זווית של שלושים עד ארבעים וחמש מעלות לפי קו הרוחב, ומרווח בין השורות שמונע הצללה עצמית בחורף.
8. צנרת ובידוד. קווי הזנה וחזרה חדשים בקוטר המקורי, בידוד עמיד לקרינה, וסימון כיוון זרימה על הצינור.
9. מילוי, שטיפה ושחרור אוויר. ממלאים לאט, שוטפים כדי להוציא שבבים ולכלוך, ומשחררים אוויר בנקודה הגבוהה עד שהזרימה שקטה.
10. בדיקות מסירה. בדיקת לחץ מתועדת, אימות שהמשאבה מתניעה ונעצרת לפי התרמוסטט, ומדידת טמפרטורה בברז של הדירה הגבוהה והרחוקה ביותר. אם הבדיקה הזאת לא נעשתה, העבודה לא הסתיימה.

שתי מלכודות שכיחות בסוף התהליך. הראשונה היא שכחת שחרור אוויר, שמייצרת בדיוק את התסמין שגורם לדיירים לחשוב שההזזה הזיקה: מים פושרים למרות שמש מלאה. השנייה היא רעש חדש שמופיע אחרי ההזזה, כי הצנרת החדשה נוגעת בקונסטרוקציה בלי שרוול. אם זה קורה, כדאי לקרוא על הפחתת רעשים ממשאבת סחרור לפני שמחזירים את הקבלן לגג.

מתי הזזה לא משתלמת ומה עושים במקום

יש ארבעה מצבים שבהם הזזה היא בזבוז כסף. הראשון הוא גיל: קולטים מעל שתים עשרה שנה עם זכוכית עמומה ובידוד רטוב לא יחזירו תשואה גם במקום המושלם. השני הוא דוד חלוד, כי אין היגיון להזיז מכל שעומד להתחלף. השלישי הוא גג שנכנס לשיפוץ יסודי, שבו בכל מקרה יפרקו הכל. הרביעי הוא הצללה גורפת של הגג כולו, שאין ממנה מקום לברוח.

הנקודה הכספית שכדאי להבין היא שעלות ההזזה מורכבת בעיקר מעבודה, לא מחומרים. הפירוק, ההרכבה, האיטום והצנרת עולים בערך אותו דבר בין אם תחזירו למקום קולטים ותיקים או תרכיבו חדשים. לכן אם הקולטים קרובים לסוף החיים, אתם משלמים על אותה עבודה פעמיים בפרק זמן קצר. במצב הזה שדרוג מערכת סולארית בבניין יוצא זול יותר מהזזה ואחריה החלפה.

כשהגג באמת מוצל ואין פינה מוארת, יש שתי חלופות אמיתיות. הראשונה היא פנלים סולאריים PVT שמייצרים חשמל ומים חמים ומנצלים יותר שטח מועט. השנייה היא מעבר לחימום שלא תלוי בשמש בכלל: משאבת חום בתקן ENERGY STAR צורכת עד 70% פחות חשמל מדוד חשמל רגיל, והיא עובדת גם בצל וגם בלילה. הקריאה המשלימה כאן היא החזר ההשקעה של משאבת חום, כי בבניין משותף ההחלטה נופלת על מספר החזר ולא על הסימפטיה לטכנולוגיה.

בשורה התחתונה, לרוב הבניינים הזזה בתוך הגג היא כן הבחירה הנכונה, והיא נשארת הזולה מכולן. חשוב לזכור למה בכלל שווה להשקיע בזה: מערכות מים סולאריות חוסכות לישראל כ-8% מצריכת החשמל הלאומית, והחלק של הבניין שלכם בחיסכון הזה נמדד ישירות בחשבון הוועד. מערכת שהוזזה לשמש מחזירה את עלות ההזזה תוך עונה או שתיים, בעיקר בבניינים עם צריכת מים חמים גבוהה. אם אתם עדיין מתלבטים, אנחנו מומחים למערכות חימום מים מרכזיות ונשמח לעבור איתכם על נתוני הגג לפני שמזמינים קבלן.

מה על ועד הבית לסגור מול הקבלן לפני שמתחילים

הזזה היא עבודה קטנה עם פוטנציאל לסכסוך גדול, כי היא נוגעת גם במערכת וגם בגג. שני תחומי אחריות שונים, ולעיתים שני קבלנים שונים. הצ׳קליסט הבא הוא מה שאנחנו מבקשים מוועדי בתים לדרוש בכתב, לא בעל פה.

• מפרט מיקום מדויק. כמה קולטים, באיזה כיוון, באיזו זווית ובאיזה מרחק מקצה הגג, עם צילום של הסימון המאושר.
• אחריות איטום נפרדת. אחריות בכתב על סגירת החורים הישנים ועל נקודות העיגון החדשות, במסמך נפרד מהאחריות על תקינות המערכת. זה הסעיף שהכי מרבים לדלג עליו, וזה הסעיף שאחר כך עולה הכי הרבה.
• מי אחראי על מה. אם יש קבלן איטום וקבלן מערכות, מי מתאם ביניהם ומי אחראי אם רטיבות מופיעה שוב.
• מה קורה אם מגלים הפתעה. הגדרה מוקדמת של מה קורה אם מתחת לקולטים מתגלה איטום כרוך או בטון מתפורר, כולל תוספת מחיר מוסכמת מראש.
• זמן השבתה מחייב. חלון מוגדר לניתוק המים החמים, ומה קורה אם חורגים ממנו.
• תיעוד לפני ואחרי. צילומים של הגג, של האיטום ושל נקודות החיבור, שמועברים לוועד ונשמרים בתיק הבניין.
• בדיקת מסירה מתועדת. דוח לחץ, מדידת טמפרטורה בדירה הרחוקה ביותר, ואישור שהמשאבה עובדת לפי התרמוסטט.
• ביטוח ובטיחות. ביטוח קבלן בתוקף ואישור עבודה בגובה. גם בעבודות פשוטות יחסית כמו ניקוי קולטים סולאריים בגובה זה תנאי, ובהזזה שכוללת הרמת מסגרות זה קריטי.
• פינוי פסולת. מי מוריד מהגג את המסגרות הישנות, השאריות והאריזות, ומתי.

נקודה אחרונה שקשורה לדיירים ולא לטכניקה. הזזה נראית לדייר מהקומה השלישית כמו הוצאה מיותרת, כי אצלו המים בסדר. לכן שווה להשקיע חצי שעה בהצגת התוכנית לדיירים עם שלושת צילומי הצל ועם נתוני הצריכה, במקום לנסות להעביר החלטה במסדרון. ועד שמגיע לאסיפה עם סקר, תמונות והצעת מחיר מפורטת מקבל אישור בפגישה אחת.

אם אתם מזהים אצלכם את אחד מהתרחישים שתיארנו, שווה לבדוק את הגג לפני החורף הבא ולא בתוכו. העברת מערכת מים סולארית בבניין היא עבודה שאנחנו עושים לוועדי בתים לאורך כל השנה, כולל הסקר המקדים, התיאום עם קבלן האיטום ובדיקות המסירה. תתקשרו, ונגיד לכם בכנות אם כדאי לכם להזיז או שעדיף להמתין.