חשבוילר

תפריט

שלבי העברת מערכת סולארית: רשימת פעולות מלאה לוועד הבית מההחלטה ועד ההפעלה מחדש

מתי בכלל מעבירים מערכת סולארית, ומה התהליך באמת כולל


טכנאים מפרקים קולטים סולאריים מגג בניין משותף לקראת העברת המערכת
פירוק מבוקר של מערך הקולטים בשעות הבוקר, לפני העברת המערכת לגג החדש.

רוב ועדי הבתים נתקלים בנושא הזה בלי הכנה מוקדמת. פתאום מגיע קבלן שיפוצים, מודיע שהגג נכנס לאיטום מלא, ושואל מי מוריד את הקולטים. או שיזם תמ״א 38 מציג תוכנית שמוסיפה שתי קומות, והמערכת הקיימת פשוט לא יכולה להישאר במקומה. יש גם מקרים פשוטים יותר: חדר משאבות שעובר מיקום, גג שמחליף רעפים, או החלטה להזיז את מערך הקולטים לאזור פחות מוצל בגג. בכל אחד מהמצבים האלה מדובר באותו פרויקט: פירוק והרכבת מערכת סולארית שלמה, כולל כל מה שמחובר אליה.

חשוב שתבינו מה נכנס לסל העבודות לפני שאתם מבקשים הצעת מחיר. התהליך כולל ניתוק חשמלי של הגיבוי ושל משאבת הסחרור, סגירת אספקת המים וריקון מבוקר של הקולטים ושל הדוד, סימון ותיעוד של כל חיבור, פירוק פיזי של הקולטים והמיכלים, הורדה בטוחה מהגג, אחסון זמני, ואז כל הדרך חזרה: הצבה, עיגון, חיבור צנרת, בידוד, מילוי, שחרור אוויר, הפעלה ובדיקות מסירה. זו רשימה ארוכה, וכל שלב בה יכול להכשיל את הבא אחריו.

יש גם היבט שקט שוועדים נוטים לפספס: כמה זמן הבניין נשאר בלי מים חמים סולאריים. בישראל מערכת סולארית מספקת כ-70% עד 80% מצריכת המים החמים השנתית, ולכן כל יום שהמערכת מפורקת הוא יום שבו הבניין כולו רץ על גיבוי חשמלי. שבועיים של פירוק לא מתוכנן מייצרים קפיצה מוחשית בחשבון החשמל של כל דירה, והדיירים ירגישו את זה. תכנון נכון של לוח הזמנים הוא חלק מהעבודה, לא נספח לה. אצל מומחי מערכות מים סולאריות לבניינים משותפים זה הדבר הראשון שנקבע מול הוועד: מתי מנתקים, כמה ימים המערכת למטה, ומתי חוזרים לפעילות מלאה.

שלב ההחלטה: להעביר, לשדרג או להחליף

לפני שמזמינים משאית ומנוף, יש שאלה שצריך לענות עליה בישיבת ועד: האם המערכת הזו בכלל שווה העברה. תוחלת החיים הממוצעת של מערכת מים סולארית מתוחזקת היא 10 עד 15 שנים. אם המערכת שלכם בת שלוש או חמש שנים, ההעברה היא החלטה קלה. אם היא בת שתים עשרה, אתם עומדים לשלם על פירוק, שינוע והרכבה של ציוד שיגיע לסוף חייו תוך שנה או שנתיים, ואז תשלמו שוב על החלפה מלאה. במקרה כזה עדיף לגלגל את תקציב ההעברה לתוך מערכת חדשה.

הבדיקה הפרקטית פשוטה. תבקשו מהטכנאי לפתוח את מיכל ההתפשטות, לבדוק את מצב האטמים והאוגנים, למדוד את עובי האבנית בצנרת ובגוף החימום, ולבחון את הזכוכית והבידוד של הקולטים. קולט שהבידוד הפנימי שלו התפורר או שהזכוכית שלו סדוקה לא ישרוד פירוק והרכבה. דוד שהאנודה שלו נאכלה לגמרי הוא נטל, לא נכס.

זו גם ההזדמנות הטבעית לשקול שינוי טכנולוגי. אם ממילא מפרקים הכל, אולי כדאי לשלב או להחליף לפתרון אחר: משאבת חום בתקן ENERGY STAR צורכת עד 70% פחות חשמל מדוד חשמל רגיל, וזו אלטרנטיבה רצינית לגיבוי החשמלי הישן שיושב לכם בחדר המשאבות. אפשר גם לבחון שדרוג של המערכת הסולארית בבניין במקביל להעברה, כדי לא לשלם פעמיים על אותה עבודת גג.

מצב המערכת ההמלצה מה לבדוק בישיבת הוועד
עד 5 שנים, מתוחזקת העברה מלאה של הציוד הקיים עלות פירוק והרכבה, ימי השבתה, אחריות על הציוד המועבר
6 עד 9 שנים העברה עם החלפת רכיבים מתכלים מיכל התפשטות, אטמים, משאבת סחרור, בידוד צנרת
10 שנים ומעלה שקילת החלפה במקום העברה הפרש העלות מול מערכת חדשה, חיסכון צפוי, אחריות יצרן
תקלות חוזרות בשנה האחרונה החלפה, לא העברה יומן הקריאות, עלות התיקונים המצטברת

בכל תרחיש, תדרשו מהקבלן מפרט כתוב ולא סיכום בעל פה. המפרט צריך לפרט מה מפורק, מה מאוחסן, מה מוחלף, מי אחראי לנזק שנגרם בפירוק, וכמה ימי עבודה בפועל. ועד שמחתים על מסמך כזה חוסך לעצמו את הוויכוח שיגיע בדיוק ביום שהקולטים יהיו על הרצפה.

סקר מקדים: לתעד את המערכת לפני שנוגעים בה


רשימת בדיקות לסקר מקדים לפני פירוק מערכת סולארית בבניין משותף
מה מתעדים לפני שנוגעים במערכת: מיפוי, סימון וצילום של כל רכיב.

השלב הזה הוא הזול ביותר והמושמט ביותר. לפני שמשחררים בורג אחד, צריך למפות את המערכת כפי שהיא. הסיבה פשוטה: מערכת בבניין משותף נבנתה בשכבות. מישהו הוסיף קו, מישהו אחר החליף ברז, ואף אחד לא רשם כלום. אם תפרקו בלי תיעוד, ההרכבה תהפוך למשחק ניחושים יקר.

הצוות צריך לצלם את כל מערך הגג מכמה זוויות, לצלם את חדר המשאבות ואת לוח החשמל, ולסמן פיזית כל צינור בסרט צבעוני או בתווית עמידה. כל קולט מקבל מספר. כל חיבור מסומן בקצה שלו. חיבורי החשמל של משאבת הסחרור ושל התרמוסטט מצולמים לפני הניתוק, כולל צבעי החוטים.

  1. מיפוי מלא של מערך הקולטים: מספר יחידות, סידור, כיוון ושיפוע.
  2. תיעוד קווי ההזנה והחזרה, כולל נקודות החיבור לדוד ולמיכל.
  3. בדיקת מיכל ההתפשטות, פורק הלחץ ושסתום הביטחון והחלטה מה מוחלף.
  4. צילום לוח החשמל, המפסקים והטיימר לפני ניתוק.
  5. רישום מצב האבנית בצנרת ובגוף החימום.
  6. סימון נקודות המעבר של הצנרת דרך הגג והאיטום סביבן.
  7. רשימת ציוד חתומה בין הוועד לקבלן, פריט פריט.
לקריאת המאמר >>  יומן תחזוקה למערכת הסולארית: איך תיעוד מסודר חוסך לוועד הבית כסף ומחלוקות

אם הבניין שלכם ותיק ואף אחד לא באמת יודע מה עובר איפה, שווה להזמין סקר תשתיות מסודר למערכת המים בבניין לפני הפירוק. סקר כזה עולה מעט יחסית לפרויקט, והוא זה שמונע את המצב שבו מרכיבים הכל מחדש ומגלים שקומה שלמה נשארה בלי סחרור. רשימת הציוד החתומה חשובה במיוחד: היא המסמך היחיד שיאפשר לכם לטעון משהו אם חוזר מהאחסון פחות ממה שירד מהגג.

הפירוק: סדר פעולות שמונע נזק

פירוק מערכת סולארית הוא לא עבודה של כוח. קולט שמנסים להזיז ברגע הלא נכון של היום פשוט נהרס. הכלל הראשון הוא תזמון: מרוקנים ומפרקים בשעות הבוקר המוקדמות או בערב, כשהקולטים קרים. קולט שספג שמש מלאה מכיל מים רותחים ולחץ, וכל שחרור חיבור בשלב הזה מסוכן לטכנאי ומזיק לציוד.

לפני הכל, הוועד מודיע לדיירים. הודעה כתובה בלוח המודעות ובקבוצת הוואטסאפ של הבניין, לפחות שבוע מראש, עם תאריכים מדויקים ועם הסבר מה יקרה למים החמים בימים האלה. תדאגו לציין מה עושים דיירים עם תינוקות או עם קשישים, ואיזה גיבוי חשמלי זמין. הודעה טובה מונעת חצי מהטלפונים הכועסים.

אחרי זה מתחיל הרצף הטכני. מנתקים את המתח למשאבת הסחרור ולגיבוי החשמלי, סוגרים את ברזי ההזנה, ומרוקנים את הקולטים בקצב מבוקד דרך נקודת הניקוז. מרוקנים את הדוד, ורק אז משחררים את חיבורי הצנרת. אוגנים ואטמים ישנים לא מנסים להציל, מסמנים אותם להחלפה. את הקולטים משחררים מהמסגרות אחד אחד, לא בבת אחת, ומורידים אותם בעזרת מנוף או כננת עם רתמה מתאימה.

בטיחות עבודה בגובה היא לא סעיף פורמלי. הגג בזמן פירוק מלא בזכוכית, בברגים משוחררים ובשלוליות מים. תוודאו שלקבלן יש ביטוח בתוקף ושהצוות עובד עם רתמות ועם גידור זמני. ועד שמאשר עבודה בלי זה לוקח על עצמו סיכון אישי מיותר. אם במקביל לפירוק מתבצע גם שיפוץ גג עם עבודות איטום, תסנכרנו את שני הקבלנים ביומן משותף. שני צוותים על אותו גג בלי תיאום זה מתכון לנזק הדדי ולהאשמות אחר כך.

אחסון, שינוע והגנה על הציוד בתקופת הביניים


דרכי הגנה על ציוד מערכת סולארית בזמן אחסון ושינוע בין הפירוק להרכבה
ההגנה על הציוד בתקופת הביניים היא מה שקובע אם המערכת תחזור לעבוד כמו קודם.

בין הפירוק להרכבה יש פער. לפעמים יומיים, לפעמים חודשיים, תלוי בקצב של קבלן השיפוצים או של היזם. הפער הזה הוא המקום שבו מערכת תקינה הופכת לגרוטאה, וזה קורה בשקט לגמרי. נושא קרוב שמומלץ להכיר הוא אחסון מערכת סולארית מפורקת בזמן שיפוץ ממושך.

הקולטים צריכים לשכב על משטח מוגבה ומוצל, לא ישירות על בטון רטוב ולא אחד על השני. הזכוכית מכוסה ביריעה, והפתחים של הצנרת נאטמים בפקקים כדי שלא ייכנסו לכלוך, חול או קינון של ציפורים. חול שנכנס לקולט בזמן אחסון יגיע בסוף למשאבת הסחרור ויאכל אותה מבפנים. הדוד מאוחסן במצב אנכי, יבש לחלוטין, כשהחיבורים אטומים.

הרכיבים הקטנים הם דווקא אלה שנעלמים. תרמוסטטים, חיישנים, ברזים, מחברים ואטמים צריכים להיארז בארגז מסומן אחד, ולא להתגלגל בין הרכבים של הצוות. כאן נכנסת שוב רשימת הציוד החתומה מהשלב הקודם: בסיום האחסון עוברים עליה יחד עם הקבלן ומסמנים מה חזר ומה חסר.

גם השינוע עצמו דורש תשומת לב. קולט סולארי הוא פריט ארוך ושברירי יחסית, והנסיעה על משטח פתוח בלי קיבוע נכון גורמת לסדקים שאף אחד לא רואה עד שממלאים מים. תבקשו שהקולטים ייקשרו עם רצועות רכות ולא עם כבלי מתכת, ושיהיה חומר ריפוד בין יחידה ליחידה. אם הציוד נוסע פעמיים, פעם למחסן ופעם חזרה לגג, הסיכון מוכפל, ולכן שווה לשקול אחסון בתוך שטח הבניין עצמו כשאפשר: חדר עגלות נעול, מחסן משותף או פינה מגודרת בחניון.

לקריאת המאמר >>  כמה עולה העברת מערכת סולארית בבניין משותף

שאלה שכדאי לשאול מראש: איפה בדיוק מאוחסן הציוד ומי מבטח אותו. מחסן פתוח בחצר הבניין הוא לא אחסון. אם הציוד יושב אצל הקבלן, תבקשו כתובת ואישור שהוא מכוסה בביטוח שלו. הפער הזה בין הפירוק להרכבה הוא בדיוק המקום שבו ועדים מגלים שאין להם על מי לתבוע. כמה דקות של בירור מראש שוות הרבה יותר מכל דיון בדיעבד.

ההרכבה מחדש: מיקום, עיגון ואיטום

ההרכבה היא לא הפירוק במהופך. זו הזדמנות לתקן טעויות שהמערכת סבלה מהן שנים. הדבר הראשון שבודקים הוא הגג עצמו: אם האיטום החדש טרם התייבש או שהיריעות עדיין רכות, אסור להעמיד עליו משקל. תיאום עם קבלן האיטום כאן הוא קריטי, כי הצבת מסגרות על איטום טרי הורסת את שתי העבודות.

המיקום נקבע מחדש ולא מועתק אוטומטית. בודקים כיוון דרומי מיטבי, שיפוע נכון לעונה, ומרחק מכל מקור הצללה חדש שנוצר: מעלית, מיכל מים, קומה שנוספה, או אנטנה. הצללה של שעה ביום על מערך הקולטים מורידה את התפוקה השנתית בצורה שתרגישו בחשבון. אם אתם לא בטוחים איך המערך אמור להיראות, שווה לקרוא איך בנויה מערכת סולארית מרכזית בבניין משותף לפני שאתם מאשרים את התוכנית.

המסגרות והעיגונים מוחלפים כמעט תמיד. מסגרת שפורקה אחרי עשור על הגג כבר מעוותת ומחלידה, והניסיון להחזיר אותה למקום חוסך מעט מאוד ומייצר סיכון גדול. אותו דבר לגבי אטמים, גומיות ובידוד תרמי: אלה חומרים מתכלים, והחלפתם בזמן ההרכבה עולה שבריר מהעלות של דליפה שתתגלה חודש אחרי המסירה.

נקודות המעבר של הצנרת דרך הגג מקבלות איטום חדש, לא טלאי. הצנרת מבודדת לכל אורכה, כולל הקטעים שנראים לא חשובים, כי דווקא בהם מאבדים חום בלילה. בסיום ההרכבה ולפני המילוי, מבצעים בדיקת לחץ למערכת היבשה כדי לאתר חיבור רופף. זה השלב הכי זול לגלות בעיה. אחרי שהמים בפנים והגג סגור, כל תיקון עולה פי כמה. שירותי מערכות סולאריות לוועדי בתים טובים כוללים את בדיקת הלחץ הזו כחלק מהעבודה, בלי שתצטרכו לבקש אותה בנפרד.

הפעלה מחדש ובדיקות מסירה: הצ׳קליסט של הוועד

ההפעלה נעשית לאט. ממלאים את המערכת בקצב מבוקר, משחררים אוויר מהנקודות הגבוהות, ורק אחרי שהמים זורמים בלי אוויר מפעילים את משאבת הסחרור. מערכת שמופעלת מהר מדי כולאת כיסי אוויר, והתוצאה היא רעש, סחרור לא אחיד וקומות שנשארות קרות.

הבדיקה החשובה ביותר לוועד היא בדיקת הטמפרטורה בדירות עצמן, ולא רק בחדר המשאבות. תבקשו לפתוח ברז מים חמים בדירה הקרובה לדוד, בדירה באמצע הבניין ובדירה הרחוקה או הגבוהה ביותר. תמדדו כמה שניות לוקח עד שמגיעים מים חמים ומה הטמפרטורה בפועל. אם הקומה העליונה מקבלת מים פושרים בזמן שהתחתונה מקבלת רותחים, האיזון לא הושלם והעבודה עוד לא נגמרה.

יש עוד כמה דברים שצריכים לעבור בדיקה לפני שאתם משחררים תשלום סופי: אין דליפה באף חיבור אחרי יממה של עבודה, שסתום הביטחון ופורק הלחץ מגיבים כשצריך, התרמוסטט מכויל לטמפרטורה שהוסכמה, הטיימר מתוכנת לשעות הנכונות, ומשאבת הסחרור עובדת בשקט ובלי רעידות. תבקשו גם צילומים של המערכת אחרי ההרכבה, באותן זוויות שצולמו לפני הפירוק.

שווה גם לקבוע מראש מה קורה אם משהו מתגלה אחרי המסירה. תקלה שצפה שבועיים אחרי ההפעלה כמעט תמיד קשורה לעבודה שנעשתה, ולא לגיל המערכת. תסכמו בכתב חלון זמן שבו הקבלן חוזר לטפל בלי חיוב נוסף, ותשמרו חלק מהתשלום עד אחרי החלון הזה. זו לא חוסר אמון, זו התנהלות נורמלית בפרויקט תשתית. ועדים שמשלמים הכל ביום המסירה מגלים לפעמים שקשה להחזיר את הצוות לגג.

תוודאו שקיבלתם מסמכי מסירה כתובים: מה בדיוק הוחלף, מה האחריות על העבודה, מה האחריות על הרכיבים החדשים, ומתי מגיע הביקור הראשון של תחזוקה. שמרו את התיקייה הזו בתיק הבניין. בעוד שלוש שנים, כשוועד אחר ישב בכיסא שלכם וישאל מה בדיוק יש על הגג, המסמכים האלה יהיו התשובה. מערכת שהועברה נכון תמשיך לספק לבניין מים חמים לאורך שנים, ותמשיך להיות חלק מהתמונה הרחבה שבה מערכות מים סולאריות חוסכות לישראל כ-8% מצריכת החשמל הלאומית. אם אתם בתחילת הדרך ורוצים ליווי מקצועי לכל השלבים, אנחנו כאן כדי לעבור על התוכנית שלכם צעד אחר צעד.

שתפו, ועזרו לחבר/ה !

השאירו פניה

דילוג לתוכן